מלאכים על פני האדמה

פמלה קריב מתקשרת את אימא אדמה

מאי 2010

מאנגלית: סמדר ברגמן

אני הוא קולה של אימא אדמה. הכרתי אתכם מאז ומעולם. אני מרגישה כל צעד שלכם, מכירה בכל צעד שלכם. ברמה העמוקה ביותר אנו אחד. קיימת תודעה אחת אשר עוטפת אותנו. זו תודעה קסומה וחסרת שם. היא רוח האלוהים. היא מסתורית ובו-בזמן מוכרת מאוד. משחק האחדות שלנו מתרחש במסגרת תודעה יצירתית. אנו משחקים משחק; אנו שותפים במערכת יחסים שהתפתחה במשך הזמן. מערכת יחסים זו מוכנה עתה לטרנספורמציה. אנו נכנסים לעידן חדש. אך תחילה אספר לכם מעט יותר על תחילת תהליך שיתוף הפעולה שלנו. הוא שונה מכפי שאתם מצפים.

בתחילת דרכנו, לא הייתם עדיין בני אנוש. לא היה לכם גוף אנושי. לא התגלמתם על כדור הארץ. הייתם מלאכים, ולא הייתם סתם מלאכים! השתייכתם למשפחת מלאכים שהתכוונה לסלול את הדרך להרפתקה חדשה ביקום. איזו הרפתקה? אומר זאת במונחים פשוטים מאוד. ביקום יש חוק על פיו דומה מושך דומה. למשל, לאחר שאתם מתים על כדור הארץ, אתם נמשכים אוטומטית לאזור בעולם הרוח שמשקף את מצב התודעה שלכם. הסביבה שלכם היא השתקפות ישירה של התחושות הפנימיות שלכם. קיימת אחדות בין הפנים והחוץ. בעולם הרוח, יש ממלכות אור וממלכות של חשכה יחסית. ממלכות אלה נפרדות. לא כך הוא על כדור הארץ, או כך לפחות זה נראה. על כדור הארץ, סוגי תודעה שונים נוכחים יחד ומקיימים אינטראקציות זה עם זה. קיים מגוון גדול, ואי לכך, כדור הארץ הוא כור היתוך אדיר לממלכות תודעה שונות.

אפילו כאן, אתם בוראים את המציאות באמצעות מצב התודעה הפנימי שלכם. במהלך מסע רוחני עמוק אתם לומדים להבין זאת בהדרגה. תחילה, העולם החיצון, שדומה שאינו נברא כלל על-ידי מחשבותיכם, מסיח את דעתכם במידה רבה. דומה שאתם תוצר של המציאות ולאו דווקא הבוראים שלה. בעולם הרוח, האחדות בין הפנים והחוץ היא עובדה פשוטה, ברורה ומוחשית. על כדור הארץ, יש צורך בתודעה מפותחת מאוד כדי להבין אחדות זו ולקחת אחריות כלפי עצמכם כבוראים.

ניסוי מיוחד נערך על כדור הארץ. כאשר אתם כאן בצורה הפיזית, מונח עליכם צעיף כדי שלא תכירו בכוח היצירתי האלוהי שלכם. הצעיף נותר שם עד שאתם מתעוררים ומבינים שאתם אלוהים בלב ישותכם. אז הצעיף מוסר ואתם גם מכירים באחדות העמוקה שמצויה בין כל היצורים החיים על כדור הארץ. תהליך ההתעוררות על כדור הארץ הוא אינטנסיבי, ועצם קיומו של כדור הארץ מעניק דחף התפתחותי עוצמתי לעולם הרוח כולו. בייחוד בעולם הרוח, יכול להיות חוסר בדינמיקה ובשינוי. כן, עולם הרוח קפא על שמריו, משום שכל הממלכות נפרדות באופן כה מושלם. שינוי, צמיחה והתפתחות מתרחשים כאשר אתם פוגשים דברים אחרים ומתמודדים עמם. כאשר אני מדברת על דברים אחרים, אין בכוונתי לשיחת חולין עמם, אלא לשקיעה עמוקה בהם. אתם לומדים וצומחים מצורות תודעה מגוונות, לא על-ידי כך שאתם בוחנים אותן מרחוק, אלא על-ידי כך שאתם מאמצים אותן והופכים להיות להן. כך בדיוק קורה כאשר אתם צוללים אל תוך ההתגשמות על כדור הארץ. אתם צוללים אל המעמקים, ועל-ידי התגלמות אתם מתחברים לממלכות התודעה המגוונות. בדרך זו אתם יוצרים גשר בין ממלכות הוויה שלא היו מתחברות באופן אחר.

להיות בן אנוש משמעו להיות גשר בין ממלכות תודעה השונות זו מזו במידה רבה מאוד. ביצירת גשר זה טמונה התקווה להתרחבות התודעה בכל ממלכות עולם הרוח. בעולם הרוח, אפילו הממלכה המפותחת ביותר זוכה בצמיחה ובהתחדשות בזכות הניסוי הגדול המתרחש על כדור הארץ. בני אנוש מסוגלים לחקור את ממלכות האור והחושך, ובסופו של דבר להכיר באחדות שבבסיס כל הצורות והמראות. כאשר בני אדם מאמצים תודעת אחדות זו בתוכם, הם הופכים לבוראים מודעים על כדור הארץ, לנוכחות שלהם יש השפעה משנה ומרפאה על כל היצורים החיים עמם הם באים במגע.

בריאת תודעת אחדות היא מטרת ההרפתקה שלכם על כדור הארץ. פתחתי בסיפור זה בכך שאמרתי שכאשר התחלנו לראשונה בתהליך שיתוף הפעולה, לא הייתם בני אנוש אלא מלאכים. התודעה שלכם עדיין לא התחברה לשום צורה חומרית, ואתם חשתם בחיבור עז למלאכים האחרים שסביבכם, לאחים ולאחיות שלכם. היה קשר חזק כל-כך ביניכם שאתם חוויתם את עצמכם כתאים של אורגניזם אחד. עבדתם לטובת הכלל בדרך ברורה ולא אנוכית, פעלתם כמוח וכלב אחד. בנקודה מסוימת, שמעתם את הקריאה מכדור הארץ. הוזמנתם לצאת למסע עם הפלנטה הזאת. מדוע אתם? בקצרה, הייתם האמיצים שבקרב המלאכים. הייתם חסרי פחד, נלהבים, וכן, מעט עקשנים ודעתנים. הטענה הייתה שסולקתם מגן העדן בשל עקשנותכם ורצונכם בידע. נכון, הייתם סקרניים וגם מעט חסרי משמעת. אך כאלה בדיוק הייתם אמורים להיות! האם אתם חושבים שאלוהים עשה טעות כאשר ברא אתכם? לא, אלוהים ידע בדיוק מה הוא עושה ודרך אגב, אלוהים לא תופס שום דבר כשגוי ואף אדם כחוטא. אלוהים מסוגל לחיות עם "החטאים" שלכם. אתם אלה שסובלים מהם הכי הרבה.

אף על פי שמובן שכבני אדם אתם עשויים להתחרט על מעשיכם, אין זה חכם לשקוע עמוק בחרטה. במובן זה, סבלתם רבות מהדתות שלכם שהעניקו דגש רב כל-כך לאשמה ולעונש. אלוהים עדין ורחום יותר מכפי שאתם מסוגלים לתאר. קודם לביצוע "העבירה", כבר נסלח לכם. אלוהים מעניק לכם מכל לבו את המרחב לעשות טעויות. הוא אפילו מעדיף שתתייחסו לשגיאות שלכם בשוויון נפש מאשר שתלקו את עצמכם בגינן. כל "הטעויות" הללו הן שלבים במסע הפנימי, במסע שבו אתם לומדים להכיר את עצמכם באופן מלא. מסע זה לא אמור להתקדם בקו ישר, הוא אמור להיות לא יציב ולא קבוע. ללא פיתולים וסיבובים, אין התנסות, וללא התנסות, אין התעוררות. תחילה עליכם ללכת לאיבוד כדי שתוכלו לחזור הביתה במודע. הסכמתם לקחת על עצמכם באופן מלא את חוויית "ההליכה לאיבוד", בתשוקה ובעיקשות שאלוהים עצמו נטע בלבכם. אולם, אני סוטה מעט מהנושא שלי!

ברגע ששמעתם את הקריאה מכדור הארץ, נכנסתם לממד שלי. מצאתם פלנטה עשירה בצומח, עם יערות ירוקים, אוקיינוסים אין-סופיים וממלכת בעלי חיים מתפתחת. יופי ועושר החיים שלי ריגש אתכם. הוזמנתם להשתתף בחיים הללו, להביא להם השראה ולהזין אותם באנרגיית המלאכים שעמדה לרשותכם. שמחתי עם בואכם. אתם הייתם הרועים שלי; עזרתם לטפל בחיים ואפילו זרעתם זרעי שינוי והתחדשות בצורות החיים הקיימות. כיצד עשיתם זאת? הייתם קרובים כל-כך לכוח הבריאה של המקור, שהיו לכם יכולות קסומות. אפשרתם לעצמכם לדמיין צורות חיים חדשות ומרגשות והחזיונות הללו צמחו לזרעים רוחניים אשר קשרו את עצמם לצורות חיים קיימות. הפריתם את החיים ברעיונות חדשים. כך נולדה האבולוציה הביולוגית. כל צורות החיים נולדות מהרוח. צורות פיזיות, חומריות, הן התגשמות של כוחות רוחניים. הרוח חזקה הרבה יותר מכפי שאתם משערים. אתם גדלתם במסגרת הלך רוח חומרי, שאומר לכם שהפיזי – כפי שהוא מתואר על-ידי מדע הפיזיקה – הוא יסוד המציאות. למעשה, ההפך הוא הנכון. הרוח אינה תוצר של חומר נטול נשמה. כל החומר חדור בתודעה יצירתית המשמרת אותו.

תנו דרור לדמיון שלכם לרגע. זכרו מי הייתם באותם זמנים קדומים. זה אפשרי! הנשמה שלכם פתוחה ובלתי מוגבלת. היא נטולת מרחב או זמן. דמיינו את עצמכם מרחפים מעל לאוקיינוסים וליערות בגוף אתרי מעודן מאוד. אתם מוקסמים מהיופי שאתם רואים, מההרפתקה שעומדת להתרחש כאן. ראו את עצמכם כמלאך המודרך על-ידי שמחה ותשוקה. אתם מרגישים חופשיים כילדים שיכולים לעשות ככל העולה על רוחם. כעת דמיינו כיצד אתם אוספים את כוחותיכם כדי לבטא את תחושת השמחה שלכם ואת הכבוד שאתם רוכשים לחיים באמצעות פרח נפלא. אפשרו לדימוי של פרח המושך אתכם במיוחד לעלות בדמיונכם. ראו את צבעיו והרגישו בהם מבפנים. שמעו את צחוק הפרח הנובע מלבו כפעמונים קטנים – זוהי המוזיקה של נשמתכם. כעת העבירו דימוי זה אליי, אימא אדמה. דמיינו כיצד הוא נופל אל תוך רחמי וכיצד הוא מוזן שם על-ידי כוחות פיזיים ואתריים המסייעים לזרע רוחני זה ללבוש צורה חומרית. כך עשיתם באותם ימים קדומים. אפשרתם לעצמכם להינשא על גבי זרם ההשראה שלכם והפריתם אותי בה. ואני הייתי קרקע פורייה. אני, המודעות הנוכחת בממלכת החומר, רציתי שצורות המחשבה שלכם יפרו אותי, רציתי לספוג אותן אל תוכי.

השותפות ושיתוף הפעולה בינינו נובעים מאותו זמן. זו הסיבה מדוע יופיו של הטבע ותמימות צורות החיים הלא אנושיות יכולים לרגש אתכם כל-כך. יופיים הפיזי לא רק מרגש אתכם, אתם גם נזכרים בחיבור הישן שקיים ביניכם ובין החיים על כדור הארץ ובמשחק השמח שפעם שיחקתם. תרמתם את תרומתכם לבריאת צורות חיים רבות על כדור הארץ. כמלאכים הייתם ההורים הרוחניים של החיים על כדור הארץ. עוצמת הבריאה שלכם עמוקה ורחבה עד כדי כך.

בזמנים עליהם אני מדברת, היו גם כוחות חשוכים שהיו נוכחים ביקום, שהתודעה הפורחת על כדור הארץ הקסימה אותם. כוחות חשוכים אינם אלה אנרגיות שאינן מודעות עדיין לטבען האלוהי ואי לכך מאמינות שדרוש להן משהו חיצוני כדי להיות שלמות ומושלמות. כוחות חשוכים אלה רצו להיזון מהחיים על כדור הארץ שהקרינו חיוניות וכוח חיים שכאלה. כתגובה לפלישת הכוחות האפלים הללו, רציתם להגן על החיים על כדור הארץ. רגשותיכם דמו לרגשותיו של הורה שרוצה להגן על ילדו מפני סכנה. כדי לפגוש בפולשים ולהתעמת עמם, הייתם זקוקים לגופים דחוסים יותר והיה עליכם לחיות ברטט דחוס יותר, להיות מעודנים ודקיקים פחות מממלכת המלאכים. ביסודו של דבר, פלישת החשכה הציתה בכם ניצוץ של תשוקה ורוח לחימה, ודבר זה בתורו משך אתכם עמוק יותר אל תוך החומר. השלב הבא במסע היה ויתור על היותכם מלאכים, ואתם התחלתם לצעוד בנתיב ההתגלמות.

במסגרת צעד זה, במובן מסוים איבדתם את תמימותכם. מעט לפני כן, חוויתם רגע של היסוס שבו הבנתם שעל ידי הפיכתכם חומריים יותר, אתם עומדים לוותר על משהו יקר מאוד. אתם עומדים לאבד את כנפי המלאכים שלכם, המסמלים חירות מהזמן והמרחב, חירות ממוות ומלידה, חירות מפחד ומאשליה. אך היה משהו שמשך אתכם עמוקות אל הרפתקת ההתגלמות. הייתם מלאכים נלהבים ואמיצים, כפי שאמרתי כבר. וכך היה צריך להיות. לכאורה, המסע שלכם עשה תפנית שלילית כאשר ויתרתם על היותכם מלאכים ופתחתם במאבק עם הכוחות האפלים. הייתם מעורבים בכמה קונפליקטים ומלחמות במשך זמן ארוך מאוד. מצד שני, צלילה זו לעומק אפשרה לכם להפיץ את אנרגיית המלאך שלכם לפינות היקום המרוחקות ביותר. אנרגיית המלאך שלכם היא חלק בלתי נפרד מכם, וגם כאשר היא מוסתרת זמנית, לא ניתן לקחתה מכם.

הגופים בני התמותה הראשונים שלכם לא היו עשויים מחומר פיזי כפי שאתם מכירים אותו על כדור הארץ. הם היו הרבה פחות דחוסים ומרוכזים. לא ניתן היה לראותם בעיני אנוש. התודעה שלכם הייתה פחות ממוקדת מכפי שהיא כיום. עדיין יכולתם להיכנס לצורות הפיזיות שלכם ולצאת מהן בקלות וחוויתם את המציאות בדרך שדומה לדרך שבה אתם חווים היום את המציאות במצב החלום. הייתם פחות מודעים לעצמכם כישות נפרדת, ל"אני" שלכם, בניגוד לעולם החיצון. כיום, אתם קשורים מאוד לצורה הפיזית שלכם. רבים מכם חושבים שהם הצורה הזאת ושימותו יחד עם הגוף הפיזי. לא כך היה בגלגולים המוקדמים יותר שלכם, ובדרכים רבות הייתם חופשיים הרבה יותר ללכת ולבוא כרצונכם. אף על פי כן, הייתם מבולבלים. אף על פי שהכוונה להיאבק למען האור ולהגן על החיים הנחתה אתכם, כעת היה עליכם להתמודד גם עם רגשות אפלים כגון פחד, ייאוש וספק. ברגע שאתם מתחילים להיאבק במישהו או במשהו, אינכם יכולים להימנע מלספוג את הרטט של יריבכם. אחרת, לא קיים מכנה משותף לתחילת המאבק, והייתם פשוט מוותרים לגמרי על הצד האחר.

כמלאכים, היו לכם רק רגשות גבוהים ונעלים. היו שמחה, התלהבות ותחושת חיבור חזקה. כאשר ירדתם מטה אל ההתגלמות, הגוף הרגשי נוצר סביב הנשמה שלכם. גוף אנרגטי זה מכיל תגובות רגשיות שצצות כאשר אינכם תופסים את המציאות מנקודת המבט של האחדות והחיבור. תחושות המלאכים מקורן במושב הלב. הרגשות שאתם חווים כאשר אתם מגולמים בגוף נובעים משלושת מרכזי האנרגיה הנמוכים יותר (הצ'אקרות), שממוקמים בגופכם סביב הבטן העליונה, הבטן התחתונה ועצם הזנב. שלוש הצ'אקרות הללו יוצרות את הסולם להתגלמות: באמצעותן אתם מחליפים את חוויית האחדות בחוויית הדואליות. כמו כן, באמצעותן אתם מטפסים בסולם ועולים מהדואליות אל האחדות. הגוף הרגשי שלכם מהווה את המכשול הגדול ביותר בדרך לשלווה פנימית ולחירות, כיוון שהוא מכיל פחד, עצבות וכעס. אולם הדרך למעלה, לחירות ולהארה, עוברת דרך הגוף הרגשי – לא לצדו ולא סביבו. נדבר על כך אחר-כך.

ככל שגופכם הרגשי הפך כבד ודחוס יותר, שכחתם את המוצא שלכם, נולדה האפשרות להתגלם ולהתגלגל כבני אנוש. בינתיים, כבר הפכתם לנשמות שהרבו לנדוד; רכשתם ניסיון רב הן בהיבטי האור והן בהיבטי החושך של החיים. אנרגיות הדואליות אחזו בכם, ומשמעות הדבר שבמשך זמן רב האמנתם עמוק בתוך עצמכם שאתם לבד וחסרי אונים, ושאתם צריכים משהו חיצוני שיגן עליכם, יזין אתכם ויכיר בכם. מתוך דעה זו, התחלתם להשליט את כוחכם על אנשים אחרים והסתרתם את פגיעותכם. או שהפכתם פגיעים מדי והענקתם את עוצמתכם לכוח אחר שרצה להיזון מאנרגיית החיים שלכם. בין אם אתם פוגע או קורבן במשחק הזה, הטעות היסודית שלכם היא שאתם חושבים שאינכם יכולים לחוות שלמות בתוך עצמכם. יש בכם חור שאתם רוצים למלא על-ידי היותכם בוס או על-ידי היותכם עבד. זה משחק כואב מאוד, כפי שרבים מכם גילו. בעבר הרחוק ההוא, היה רגע שבו הבנתם זאת הבנה עמוקה. היה זה רגע של שינוי. חוויתם את שני צדדיו הקיצוניים של המשחק והבנתם שאין פתרון לאף אחד מהם. ידעתם שדבר מה צריך להשתנות, אבל לא ידעתם כיצד. כבר התרחקתם מאוד מהחירות והשמחה המקוריות של המלאך שבתוככם. אך הגוף הרגשי שלכם החזיק בזיכרון, בערגה הביתה. ידעתם שיש משהו שאליו אתם רוצים לחזור, בית כלשהו, מצב הוויה של אקסטזה שמימית. כעת הגוף הרגשי שלכם פנה לנתיב חדש. לאחר שבחן את קיצוניות הדואליות, הוא החל עכשיו לפנות פנימה. שינוי תודעה זה ברא את הדחף להתגלגל על כדור הארץ כבן אנוש.

בן האנוש כבר היה קיים בנקודה ההיא על כדור הארץ כצורת חיים ביולוגית. אולם כאשר נכנסתם לאותה צורת חיים, הוספתם אליה משהו, שהפך את בן האנוש לפחות חיה וליותר מודע לעצמו. הביולוגיה האנושית קשורה לממלכת החי, אבל בן האנוש נוצר על-ידי כוחות שלא נבעו אך ורק מהאבולוציה הטבעית על כדור הארץ. מה שמפריד את האדם מהחיה היא יכולת המודעות העצמית. באמצעות יכולת זו, בן האנוש מסוגל לשנות את גופו הרגשי ולהפיץ את אנרגיית תודעת הלב על כדור הארץ. בעוד שממלכות הטבע הלא-אנושיות מקרינות שמחה וחיבור מלאכים באופן לא מודע, משימת האנושות היא להפוך זאת לאנרגיה מודעת.

על-ידי התגלמות כבן אנוש, כפי שהתקיים אז על כדור הארץ, הוספתם משהו להתפתחותו, ותוספת זו הייתה שנויה במחלוקת. מצד אחד, מודעות עצמית נושאת בקרבה הבטחה גדולה; מצד שני, היא יכולה להוליך אתכם שולל. באמצעות הפיכתכם לבני אנוש על כדור הארץ, קיוויתם להתחבר מחדש לכל החיים על הפלנטה ולהיות הבוראים והשומרים העדינים שפעם הייתם. מהות הוויית בני האנוש היא מציאות עשירה ומורכבת. היבטי מציאות רבים מתמזגים בבן האנוש: אתם חלקית בעל-חיים, צומח ומינרל, וחלקית ישות קוסמית בעלת היסטוריה גלקטית ארוכה. בני האדם הם חושך ואור, האבודים והמושיעים, הסיבה לסבל ולהרס, ובו-בזמן, מבשרי התקווה, האהבה וכוח הבריאה. עוצמות רבות מתמזגות בתוך בן האנוש יחד עם תכלית של חיבור מחדש ושיתוף פעולה. תודעת האדם מחזיקה באפשרות להתחבר לממלכות הוויה מגוונות ביותר ולהשיב על כנו את רעיון האחדות הבסיסית. בשל האפשרות להגשים אידיאל יפהפה זה, מוענקת לאנושות ההזדמנות לבצע טעויות חמורות. עדיין ניתן להגשים את המטרה. התקווה עדיין לא אבדה.

בעידן זה, התקווה פורחת כפי שלא פרחה אף פעם. תמורות גדולות מתרחשות בתודעת האדם הקולקטיבית. התייחסתי רק לרגע בעבר שבו הבנתם שהישועה שלכם לא תגיע ממשחק של גניבת ונתינת אנרגיה, אלא שהפתרון טמון במציאת שלמות פנימית. תובנה זו נובטת עתה בתודעת האנושות. היא רק זרע, עדיין לא צמח. אבל קיים סיכוי ומשהו מתעורר בלב המין האנושי. הלב הוא הכוח המחבר בין ממלכות התודעה הרבות המיוצגות באדם: הארצית, הגלקטית והקוסמית. הקריאה לשלום ולאחווה מהדהדת עתה בכל הממלכות הללו והקריאה הקולקטיבית הזאת בוראת גל אנרגיה שמקיף אותי, אימא אדמה.

אם המילים שלי נוגעות בכם, ואתם מזהים את עצמכם בתוכן, אתם מאלה שנענו לקריאת הלב הזאת. אתם מישהו שרוצה לתרום לטרנספורמציית התודעה על כדור הארץ. אני מברכת אתכם ומבקשת לסייע לכם. סיפרתי לכם סיפור ארוך זה כדי שתדעו מי אתם באמת: מלאך בלב ישותכם. המודעות העצמית הגוברת שלכם מסייעת לי. אם אתם זוכרים מי אתם, השותפות יכולה לשוב ולהתקיים בינינו.

אני רואה את הערגה שלכם, אני מרגישה בגעגועים שלכם הביתה. אני רואה אתכם מושיטים יד למצב השמח וחסר הדאגות שפעם היה כה מוכר לכם מצד אחד, ועדיין כה מרוחק מצד שני. הגיע הזמן לשוב למהותכם. הגיע הזמן לטפס בסולם ולחבק את הגוף הרגשי שלכם באמצעות לבכם. הקיפו את כאבכם, את תחושת הכובד שלכם, את עצבותכם בתודעת המלאך הרחומה והעדינה שטבעית שלכם. אתם יכולים לרפא את עצמכם.

אתם הופכים עכשיו למלאכים שמסוגלים להחזיק באורם בממלכת המציאות הדחוסה ביותר. אתם הופכים לבוראים מודעים, שלמדו להגשים את עצמם הן בממלכת האור והן בממלכת החושך, מבלי לאבד את עצמם בתוכן. אתם נושאים זרע תודעה שמסוגל לשנות את סביבתכם. אתם הופכים למורים רוחניים. מורה רוחני הוא לא מישהו שיורד מהממלכות הגבוהות ביותר כדי להסביר לבורים במה עוסקים החיים. מורה אמיתי חווה חשכה בעצמו ומושיט את ידו לא מלמעלה אלא ממקום של תחושת אחדות פנימית עמוקה.

ההרפתקה שפעם התחלתם כמלאכים יצירתיים קרבה אל סופה. בייחוד בפרק אחרון זה של המסע שלכם, אתם מוזמנים לשוב ולחבור אליי, צורת החיים עליה התרחש הניסוי שלכם. אפשרו לעצמכם לנדוד בדמיונכם, להפוך לחולמים ולאנשי החזון שפעם הייתם. קחו בעלות על הנשגבות של מה שרוצה להגשים את עצמו באמצעותכם על כדור הארץ. הפכו שוב למלאכים שמפקידים את עצמם בבטחה בידי קסם החיים. הניחו לעצמכם להיות מודרכים על-ידי מה שמעניק לכם שמחה והשראה. המלאך שבתוככם רוצה להפוך באופן מלא לאדם. על-ידי כך שאתם מרגישים מאוחדים עם המלאך הפנימי, אתם מביאים פיסת שמיים לכדור הארץ.

לתמורה