הדעות המוטות המדעיות הגדולות

תקשור מאת קריון

באמצעות לי קרול

אזור וושינגטון הבירה

7 לנובמבר, 2009

מאנגלית: סמדר ברגמן

 

 

כדי לסייע לקורא, תקשור זה תוקשר מחדש [על-ידי לי וקריון] והוסף לו מידע לטובת הבנה ברורה אף יותר. לעתים קרובות, התקשור מול קהל מכיל אנרגיה שנושאת תקשורת מסוימת שהדף המודפס פשוט אינו יכול לחשוף. הנה אפוא להנאתכם מסר מועצם זה שניתן גיית'רבורג, מרילנד.

 

ברכות יקירים, אני קריון מהשירות המגנטי.

 

הוא מתרחש מהר, האין זאת, המעבר בין בן האדם וזה אשר מתקשר מסר מעבר לצעיף? אולי זה מעט מהר מדי עבור אלה ששופטים את מה שמתרחש כאן? אבל מה שהשותף שלי לא סיפר לכם הוא שלמעשה אין כלל מעבר, כיוון שאני תמיד "מתחת לפני השטח". זו הבחירה שלו להחזיק באנרגיה שלי בדרך זו... להיות מסוגל לנוע הלוך ושוב במסרים של אהבה, בין הרגע שהוא מדבר ובין הרגע שאני מדבר. לכן אנו אומרים לכם, בני אנוש, שכל אחד מכם יכול להגיע למקום שבו אין כלל מעבר (או רק מעט מאוד), בין הרגע שבו אתם מדברים לבין הרגע שבו העצמי הגבוה שלכם מדבר.

 

את הנושא עליו אני רוצה לדבר היום קשה להגדיר. אניח לשותף שלי למצוא את הכותרת לתקשור הזה, כיוון שבני האדם נהנים מזה. הם רוצים להשיג "מידור של ציפייה". הם רוצים סוג מסוים של תהליך זיהוי בכל מה שהם עושים, ולכן אני מניח להם לעשות זאת. כיוון שהנושא עליו אני עומד לדבר כפי שלא עשיתי מעולם קודם לכן הוא תפיסת הממדיות. ברצוני לתת לכם כמה מהמכניקות שלו, ומעט על איך שהוא פועל, וכמו כן גם מעט על מה שהשותף שלי מכנה בריאת "קלף הג'וקר"... אותם דברים להם אינכם מצפים או שאינכם מאמינים בהם. ולכן עליי להתחיל בדוגמה.

 

הרשו לי להציג בפניכם את הנרי ומרי, הם דמויות מצוירות, דמויות מודבקות על פיסת נייר. הם דו-ממדיים. ברור שהם אינטליגנטים, כיוון שזהו משל. [חיוך] חייהם אינם מסובכים, והם פשוט דמויות מודבקות. הם הבינו הכול. יש להם אפילו אהבה. הם מכירים רק את הדו-ממדיות של חייהם, והם מרוצים ממנה. הם מכירים את היקף פיסת הנייר עליה הם נמצאים, והם מרוצים ממנו. זהו כל עולמם. הם יודעים מה הם יכולים לעשות ומה אינם יכולים. הנרי ומרי מרוצים ושבעי רצון מהמציאות שלהם.

 

והנה מגיעה דמות בעלת חשיבה חופשית, דמות שצויירה באופן מעט שונה. דמות משונה זו מתחילה לדבר אל שניהם על הפוטנציאל של ממד שלישי... הרעיון של "מעלה ומטה". היא מדברת על תלת-ממד במקום על דו-ממד. זו ראשיתה של תפיסה של סוג מציאות שהם לא ראו מעולם, ומציאות שהם מרגישים שאינם לוקחים בה חלק, ושאינם יכולים גם להבין אותה באמת.

 

בואו נראה מה הנרי ומרי עושים עם המידע הזה. ראשית, הם לא מבינים אותו. הוא קצת יותר מדי מתוחכם בשבילם. שנית, הוא נמצא מחוץ למציאות שלהם, ולכן הם לא ממש מתעניינים. הם לא חייבים להשתמש בו. אי לכך, עבורם מדובר בהשערה ולכן הם לא מאמינים שהמידע באמת חשוב או קיים. הוא הופך לפנטזיה של המדע, משהו שלעולם לא יהיה קשור להנרי ולמרי, שהם ככלות הכול, ציורים דו-ממדיים על פיסת נייר.

 

ישנם רבים שיושבים וקוראים את פיסת הנייר הדו-ממדית הזאת שדומים להם. כל דבר שמחוץ למציאות התלת-ממדית שלכם אינו מעניין אתכם. לא מתוך בחירה, אלא משום שאתם חלק מהפרדיגמה שתמיד הייתה... פרדיגמה בממד השלישי שבה חייתם את כל חייכם. זו מציאות שקשה לחשוב מעבר לה, ולרבים כלל לא מתחשק לחקור אותה. ככלות הכול, מה רע במציאות שבה אתם נמצאים? היא עובדת.

 

השינוי החדש המתחולל עכשיו הוא שינוי של קוונטיות. האדם יידרש להבין הבנה רבה יותר את הסובב אותו, שאינו נראה לעיניו, אך שהוא אמיתי מאוד. הוא חייב להגיע להבנה, ואי לכך לאמונה, שלא כל הדברים ניתנים לראייה ולהבנה במסגרת החשיבה התלת-ממדית, ושיש עוד הרבה כל-כך שהוא למעשה חלק מעולמו, אך שמחייב לוגיקה שמעבר למה שהוא רגיל כדי להבין.

 

הדרך הטובה ביותר שבאמצעותה אני יכול להתחיל מחקר זה בזמן שהוקצה, הוא לקחת אתכם למסע ולתת לכם מידע. יהיו כמה דברים במסר הזה שיעניינו את אלה שאוהבים מדע. אחרים שאין להם ראש "מדעי", אולי לא ייתחברו למסר, אבל הם יכולים עדיין להשתתף באנלוגיה שאני נותן, ולהבין את השיעור.

 

ברצוני לקחת אתכם למקום אמיתי, אך להיום, הוא חייב להיות רק בתוך ראשכם היצירתי. המקום אמיתי, אבל אינכם יכולים להגיע אליו כרגע... עדיין לא. הדבר המעניין הוא שכל אחד מכם היה למעשה במקום שאליו אני לוקח אתכם, כאשר לא הייתם על כדור הארץ. היה זה לפני שהייתם בכלל בני אנוש, ואנו שהינו שם. זה מקום יפהפה באופן בלתי יאומן. הנוף הוא, איך נאמר, שלא מן העולם הזה. אני רוצה לקחת אתכם החוצה ומעל לגלקסיה שלכם, להביט בספירלה מלמעלה. בואו איתי לרגע. העמידו פנים שלחצי החלל והטמפרטורה לא משפיעים על הגוף האנושי שלכם. אף אחד מהדברים הללו אינו חשוב, כיוון שאתם נמצאים בבועה מגנה שהיא העצמי הרוחני שלכם. כולנו יחד, נצא ונצפה במחזה המרהיב הזה.

 

כבני אנוש, אתם תקועים בדממת החלל, אינכם מבינים או אפילו מעריכים את העובדה שכל כוכב שר שיר. אני שומע את כולם. הדממה עבורכם היא סימפוניה עבורי. כיוון הרטטים של האור שנובעים מהכוכבים מצטרפים כולם למקהלה, למלאות ולעושר של צליל-רטט יפהפיים. היקום שר לי, כיוון שאני קוונטי. החלקים שלכם שהם קוונטים מתחילים לחרוג אל מעבר לחלקים התלת-ממדיים. מיזוג זה, השתלבות זו, יבראו פרדיגמות של מחשבה שהן שונות מכל הפרדיגמות האחרות על הפלנטה. משום שלעולם לא היה זמן על הפלנטה כזמן הזה, שבו אתם מתבקשים לחשוב מחוץ לקופסת המציאות הנוחה שלכם, ולהרחיק לכת אל מעבר לחומת הדעה המוטה הטבעית שלכם. הביטו בגלקסיה שלכם עמי לרגע. הספירלה היפהפייה שלה, הכול נע לאט יחד כאחד... סובב כצלחת של אורות. ראו הכול.

 

אני נותן לכם מדע היום. אני נותן לכם ידע היום שיתרחש ויוודע רק בעתיד שלכם. וכיוון שהתמלילים נרשמים היום, יבוא יום שבו תצביעו על מסר מסוים זה ותאמרו: "קריון צדק". וכאשר תעשו זאת, כאשר המדע יאשר את שאני אומר לכם היום, אני רוצה שתתבוננו במסר כולו. כיוון שאז גורם האמונה שלכם ידע גם שאני דובר אמת כאשר אני מדבר על מערכת היחסים שלכם עם הרוח, עם הבורא שבכם. אני צודק כאשר אני מדבר על מה שנמצא למולכם ובעתיד שלכם, והסיבה היחידה שאני מדבר על המדע עכשיו היא כיוון שהליניאריות שלכם והדעה המוטה שלכם יחברו אותם בעתיד. "מה שנכון לגבי דבר אחד, נכון גם לגבי האחר", אתם תאמרו, "לכן אשים לב לכל הנאמר".

 

צפייה בגלקסיה

 

היא יפהפייה, נכון, בעת שאנו שטים מעל גלקסיית הבית שלכם? במה שאתם מכנים דממת הרגע הזה, הצפייה בגלקסיה נעה לאט כל-כך, חגה יחד כאחד, היא משהו בלתי יאומן, שלא מן העולם הזה, מדהימה מעבר למילים. כעת אקח אתכם פנימה ואספר לכם מעט על מה שקורה שהוא בגדר מסתורין עבור המדע שלכם. יש כאן דברים מוזרים שאינם מתאימים לפרדיגמות או לכללים הארציים. הם לא מתאימים לפיזיקה שלכם.   

 

גם להנרי ומרי, שתי הדמויות המצויירות שעל הדף, היו מדענים. היו להם חוקי פיזיקה דו-ממדיים, וזה כל מה שהיה דרוש להם. הכל עבד בסדר גמור כל עוד הם נשארו על הדף. יש לכם ארבע חוקים פיזיקליים, כיוון שטכנית אתם בארבעה ממדים, והחוקים הללו עובדים בסדר גמור. החוקים הללו הוכיחו את עצמם שוב ושוב, וכל עוד אתם נשארים ב-D4 (שאתם מכנים D3), הם תמיד יעבדו.

 

הנה שאלה אזוטרית עבורכם. הביטו בדמויות המצויירות הנרי ומרי. כמה חוקי פיזיקה באמת קיימים עבור הדמויות הדו-ממדיות? האם יש מערך שלם שמקיף את המציאות הרב-ממדית, או רק די כדי לספק את הדו-ממד? התשובה צריכה להיות ברורה. הפיזיקה היא שלמה ואין זה משנה כיצד אתם תופסים אותה. לכן, הנרי ומרי מודעים רק לדו-ממד, מאמינים רק בו ומשתמשים רק בו, אבל כל החוקים עדיין קיימים... מוכנים להתגלות. יכול להיות שהדמויות המצויירות לא מבינות את התלת-ממד, אבל הוא יושב שם מוכן, בכל מקרה. לכן הרחיבו חשיבה זו והרשו לי לשאול אתכם את השאלה הבאה, יצוריי התלת-ממד: אם הייתי אומר לכם שישנם שישה חוקי פיזיקה, המכסים ממדיות שאינכם יכולים לראות, כמה נמצאים שם עבורכם? התשובה היא אותה תשובה כמו זו שניתנה עבור הנרי ומרי. יש יותר מכפי שאתם יודעים, אף-על-פי שאתם מודעים רק לארבעה שלכם, ומשתמשים באופן פעיל רק בהם.

 

אתם מבינים? ארבעת החוקים שיש לכם עובדים מצויין. אין בהם שום דבר רע, אבל יש עוד, ולכן אני לוקח אתכם לכאן, מעל לגלקסיה שלכם, כדי להראות לכם כל זאת ולהציג משהו שהאסטרונומים יכולים לראות גם כן. ראו: יש משהו מוזר בדרך שבה הגלקסיה נעה. האם שמתם לב?

 

נתנו לכם את שני חוקי הפיזיקה הנוספים בעבר, ואין זה הזמן להסביר אותם שוב. אבל כאשר אתם נכנסים לתחום בין-ממדי, אתם מביטים באנרגיות רב-ממדיות שחייבות להכיל מידע רב יותר מהפיזיקה הנוכחית שלכם. יש לכם עכשיו ארבעה חוקים. קראו להם חוקי ניוטון, אויקלידס, איינשטיין אם תרצו. הם אלה שהביאו אתכם למקום שבו אתם נמצאים היום. כעת צפו עמי בגלקסיה הספירלית לרגע והביטו בה מלמעלה. היא לא נעה כמו מערכת השמש שלכם.

 

החוקים שיש לכם לגבי "גופים בתנועה" נושאים עמם דעה מוטה תלת-ממדית של עקביות. המדע שלכם מחפש אחר חוקים אמפירים והוא מוצא את מה שהוא מאמין שהוא נכון עבור הכול. אבל מה שהוא לא מבין הוא שיש דעה מוטה שמיושמת. זה עובד רק בכיוון אחד... בתלת-ממד. אם אתם מיישמים את החוקים רק על שדה משחקים אחד זה של זמן, אתם יכולים ליישם מתמטיקה ליניארית ולהבין מכך מה אתם צריכים. הכול בקו ישר, הכול קדימה, לא משתנה לעולם, תמיד אותו הדבר. אפשר לומר שהמדע שלכם "מוטה לעקביות פשוטה".

 

"קריון, מה לא בסדר בזה? זה נשמע לי בסדר גמור!" הנה מגיע בעל החשיבה החופשית שאומר: "דברים בין-ממדיים לא ישימים להגיון התלת-ממדי או לדעה המוטה התלת-ממדית. חוקי הבין-ממדיות של כוחות חזקים וחלשים נמצאים מעבר להבנה התלת-ממדית, ואפשר אפילו שיראו קאוטיים ולא-עקביים".

 

הרשו לי לתת לכם הסבר נוסף. מערכת השמש שלכם עובדת כפי שאתם מצפים שתעבוד. במסגרת סוגי הפיזיקה שאתם יישמתם לדרך שבה הדברים נעים בחלל, יש לכם גופים שקרובים יותר לשמש שלכם ושנעים מהר יותר, כגון מרקורי, לדוגמה. ויש גופים הרחוקים יותר מהשמש, שנעים לאט יותר (הפלנטות המרוחקות). חוקי תנועת המסלול נמצאים בפעולה. המרחק מהשמש מתפתח לחוקים תלת-ממדיים של תנועת מסלול המבוססת על הכללים שגיליתם עבור כוח כבידה, מאסה, מרחק ומהירות. והכללים נכונים... בתלת-ממד. שוב, הם מאפשרים לכם לשגר חלליות לפלנטות, להיות מדויקים כל-כך, לפגוש בהן במסלולן, לצלם תצלומים ולנתח אותם.

 

אבל הביטו עמי לרגע עכשיו... לא כך נעה הגלקסיה שלכם. היא נמצאת בתנועה אלגנטית שאינה עולה בקנה אחד עם החוק הריבועי ההפוך (חוק שמגדיר כיצד אנרגיה מתפזרת על פי מרחק מהמקור). היא חורגת מחוקי הכבידה והכוח הבסיסיים. היא חורגת מהתכונות הפשוטות, המוטות, היחידניות של הדרך שבה הדברים נעים בחלל. הביטו בגלקסיה שלכם עמי. הביטו בה חגה. דומה שהיא מונחת על מגש. הכל נע יחד. הכול! הכול חג באותה מהירות, ביחס למרכז... כמו גלגל ענקי שמחובר כולו. מגש עגול ענק זה מתנהג כאילו כל הכוכבים הם חלוקי נחל, והם דבוקים בדרך כלשהי למארג החלל, כולם נעים יחד.  

 

איך זה יכול להיות? מה אתם רואים? הרשו לי לתת לכם רמז: דיברנו על הכוחות הבין-ממדיים החזקים והחלשים שהם חוקי הפיזיקה החמישי והשישי שלא התגלו. הדרך שבה נעה הגלקסיה שלכם קשורה למה שנמצא במרכז הגלקסיה, ומציגה את הכוחות הללו. אתם חושבים שזה חור שחור, אבל אין זה כך. יש כאן הרבה יותר מכפי שתוכלו לשער. האם שמתם לב שבפיזיקה תמיד יש קוטביות? מהמבנה האטומי הקטן ביותר ועד הגדול ביותר, תמיד קיימת קוטביות. אתם רואים זאת גם במגנטיות. היא גם מתחבאת בכבידה. היא מרכיב המאפיין אנרגיה בכל מקום, בכל מקום. תמיד ישנם שני סוגים של אנרגיה, והם פועלים זה כנגד האחר כדי לברוא מציאות ממדית. החומר עצמו הוא קוטביות אחת של המציאות, ואנטי-חומר הוא הקוטביות האחרת. תמיד חפשו אחר המשיכה והדחיפה, כיוון שהן תראנה את הדרך לתשובות לבעיות הפיזיקליות הסבוכות ביותר.

 

במרכז כל גלקסיה נמצאים "התאומים". התאומים נמצאים גם במרכז שביל החלב. יש לכם שתי אנרגיות, אחת דוחפת והשניה מושכת. אולם אתם רואים זאת בתפיסה שלכם כחור שחור ענק אחד. אתם משערים שכוח הכבידה של החור השחור אוחז בדרך כלשהי בספירלה הזאת וגורם לה לחוג יחד באופן לא רגיל שמפר את חוקי ניוטון. אין זה כך. מה שמתרחש במרכז הגלקסיה שלכם הוא דבר יפהפה. זה כוח בין-ממדי אלגנטי שאינו כבידה, שמתפזר לאורך תחום הגלקסיה שלכם כולה, כוח שמדביק אותה יחד בדרך שאין לכם חוקים שיסבירו זאת... עדיין. בנוסף לכך, יש דבר-מה שנחבא שהמדע מתחיל רק עכשיו להתמודד עמו.

 

כל ההסבר הזה הוא כדי להגיע למקום של הגיון עבורכם שיפתור בעיה גדולה מאוד. באמירה פשוטה הנה הוא: כאשר אתם בוחנים פיזיקה בין-ממדית, והדבר כולל את האנרגיות של מה שאתם מכנים בשם רוחניות, אתם תמצאו משהו שלא ציפיתם למצוא: תודעה... פיזיקה עם דעה. הבין-ממדיות של המרכז הגלקטי שלכם היא בעלת תודעה. הדבר מחויב המציאות. כל דבר בין-ממדי ערוך עם הבריאה. אני מדבר על דברים שאינכם מבינים. אלה הם דברים נשגבים, תכונות שלא יאומנו לעתים שלא נידונו בדרך זו בעבר. כאשר אתם שוברים את חומת ההיגיון הליניארי ומסירים אותה ממה שאתם מצפים שיתרחש בפיזיקה הליניארית, אתם תתקלו בדברים שלא יהיו הגיוניים לדעה המוטה שלכם. הם לא יהיו מובנים... לא רק משום שהם במצב קוונטי, אלא משום שהם מכילים משהו אחר ש"המדע התלת-ממדי העקבי" לא רוצה לקבל... אינטילגנציה בפיזיקה.

 

המדע שלכם גאה מאוד בתיאוריית המפץ הגדול. המדענים הבינו הכל ויש להם לוח זמנים עבורו. זה משעשע אותנו! כיצד יכול להיות לכם לוח זמנים עבור אירוע קוונטי? אין זמן במצב הקוונטי, אך המדענים הבינו הכל. הם אפילו הבינו שקיימת שארית שהם יכולים למדוד שמוכיחה שהם צודקים. כמה חכם מצדם!

 

הרשו לי לשאול אתכם משהו, אם אתם מריחים שארית של אותו ניחוח נפלא של לחם אפוי במטבח שלכם, מה זה אומר לכם? האם זה אומר: "לחם נאפה כאן לפני ארבעה מיליארד שנים" או האם זה אומר: "הלחם נאפה עכשיו"?

 

זו הדעה המוטה של החשיבה בקו ישר ובממד זמן בודד שמריחה את הריח ומחשבת לפני כמה זמן הוא נאפה! אין הבנה שהאירוע הקוונטי של "המפץ הגדול" עדיין מתרחש. הוא מסביר את האנרגיה של התרחבות היקום. הוא אפילו מתחיל להסביר את "האנרגיה של מה שאינכם יכולים לראות". "השארית" שהמדענים מודדים היא ההוכחה למציאות של אירוע שנמצא עדיין בהתהוות כפי שאתם רואים אותו בתלת-ממד, אבל אירוע שהוא המציאות של הבריאה, במצב קוונטי.

 

הביטו איזה חוסר התאמה תלת-ממדי קיים בתיאוריה הנוכחית: כיצד הכל יכול היה לנבוע מכלום, ואז במהירות גדולה יותר ממהירות האור, להתרחב באופן מיידי, להפר כל חוק של הפיזיקה הנוכחית, לברוא את המאסה הנוכחית של היקום בננו-רגע? אך הדעה המוטה של החשיבה הליניארית היחידנית מניחה לכל זה להתרחש בקו זמן של רגע... והם הבינו הכל. הם כולם צריכים לחגוג עם הנרי ומרי! [הומור של קריון]

 

הרשו לי לומר לכם משהו שלעולם, לעולם לא תיארתי באוזניכם בעבר. מרכז הגלקסיה שלכם פולט את החומר שהוא אתם. המדע הבין זאת במהופך. התאומים במרכז הגלקסיה שלכם מובילים לתאומים שבמרכז כל שאר הגלקסיות. מיליונים מהן, מיליארדים מהן. הן כולן קשורות בדרך שאינכם יכולים להבין מחוץ לחלל, מחוץ לזמן, כמו חוטים בין ידידים שיש להם תודעה. לא סוג האינטליגנציה והתודעה שאתם רואים במוחכם, לא. במקום זה, זוהי נדיבות אוהבת, דבק אינטליגנטי שמציב את היקום באהבה. אמרתי לכם שלא תבינו את כל זה. זו חשיבה נשגבת, חשיבה נעלה, ורבים פשוט לא מוכנים לה.

 

אפקט גאיה

 

בואו נלך לעניין אחר. החיים על הפלנטה והדרך בה נבראו הפכו שנויים במחלוקת, כיוון שישנם מדענים שחייבים להפוך הכל לליניארי. דרווין נתן לכם את האפשרויות של מערכת חיים מתפתחת. הוא הראה כיצד היא עשויה לעבוד, אולי, בבחירה אקראית של ביולוגיה על פני מיליארדים של שנים, לברוא את מה שיש לכם עכשיו. אבל אז נכנס "אפקט גאיה".

 

המדענים בוחנים את ההיסטוריה של כדור הארץ והם מתחילים לראות משהו שמטריד מאוד מדענים אחרים: יכול להיות שיש תודעה שבראה את החיים. כמובן, מדענים אמיתיים לא רוצים לחשוב בדרך זו, כיוון שהחשיבה התלת-ממדית בקו ישר של המדע שלכם לא מאפשרת כללים שנמצאים מחוץ לקופסת העקביות המוחלטת. האירוניה האמיתית כאן היא שדעה מוטה עקבית ויחידה לא מאפשרת דעה מוטה של הבורא. האם היקום יכול להחזיק בדעה מוטה כלפי החיים? באירוניה הזאת, האדם הוא בעל דעה מוטה בגלל חשיבה ממדית מוגבלת, והיקום דעתו מוטה לאהבה.

 

המחלוקת הולכת כך: ההיסטוריה של כדור הארץ מראה שהחיים המשיכו להיווצר ולהיהרס על הפלנטה במשך ארבעה מיליארדי שנים. הם החלו והם נעצרו והם בראו את עצמם והשמידו את עצמם שוב ושוב. בעוד שפעם ראו את החיים כתכונה הפועלת של הפלנטה "כנגד כל הסיכויים", ובשום מקום אחר ביקום, כעת הם נראים כחיים שנבראו שוב ושוב!

 

יש שאומרים: "ובכן, זה אירוע אקראי שמתרחש". באמת? מה הסיכויים שלאחר שהחיים השמידו את עצמם, שהאקראיות המדהימה הזאת תתרחש שוב? איזו מן אבולוציה היא זו? משהו שלא עבד... חוזר! מה אתם חושבים על כך? המדענים מתחילים לשקול את "אפקט גאיה", כתודעה המגיעה ממקום כלשהו, בדרך כלשהי, שהיא מוטה ליצירת חיים. היא נמצאת מחוץ למה שאתם הייתם מכנים "מקריות". שוב ושוב זה התרחש, עד שהפלנטה עשתה זאת כהלכה. פוטוסינטזה הייתה התשובה, כיוון שהיא בראה איזון... צמחים ועצים שיצרכו את תוצר הלוואי של החיים. לכן, לבסוף, האיזון הושג.

 

זה לקח הרבה זמן, אבל החיים תמיד נבראו עד ש"המערכת" ביצעה זאת כמו שצריך. אפילו כאשר המערכת חיסלה את החיים, הם חזרו! אפילו כאשר כדור הארץ היה נטול חיים כיוון שהם לא שרדו, הוא ברא אותם שוב כחמש פעמים. המדע מתחיל לראות זאת והוא תוהה איך יכול להיות שדומה שכדור הארץ מוטה לבריאת חיים. יש שאומרים שקיימת תודעה; יש שאומרים שזה לא נכון... שלא יכולה להיות, שפשוט לא יכולה להיות תודעה.

 

אבל יש, יקירים, וזו תודעה בין-ממדית שמדביקה את הדברים יחד. כיוון שכאשר אתם נכנסים למצב בין-ממדי, אתם מתחילים לגעת בפני האלוהים, באנרגיה היצירתית של היקום, ואנרגיה שהיא אכן, מוטה לאהבה.

 

הפתעות גאולוגיות – לחשוב מחדש על הזמן

 

יש מדענים שחוקרים את הדרך שבה כדור הארץ נוצר מבחינה גאולוגית, ושוב, הם חושבים בקו ישר, ודעתם מוטה. דעתם מוטה כיוון שהם מביטים בדפוסי הסחף, הם מתבוננים איך היו הדברים פעם, ואז הם מיישמים חוקים אוניברסליים ספציפיים לכל דבר על כדור הארץ מאז והלאה. ובכן, יש כמה הפתעות: האם שמעתם על ההפתעה האחרונה? בכמה זמן נוצר הגראנד קניון? כמה מיליוני שנים היה על המים לזרום לאיטם כדי ליצור את הקניון כפי שהוא קיים היום? מיליון שנה, שני מיליון? הזמן שהדבר ארך עדיין רשום על הגלויות באתרים ההיסטוריים. אבל עכשיו הגאולוגים מתחילים לשנות את דעתם כיוון שהם גילו ממצאים אחרים שלא נראים הגיוניים. עכשיו הם מדברים על תקופת זמן משוערת של שלוש מאות שנים!

 

מה קרה ללוגיקה שלהם? מה שהם רואים עכשיו הוא את "קלף הג'וקר". זאת אומרת שלא הייתה זרימה איטית של מים. במקום זה, היה ים שהתרוקן אל תוכו... זרם שוצף של מים שחתך את האבן בתקופת זמן קצרה הרבה יותר. הדבר נמצא מחוץ לפרדיגמה של החשיבה, וזה מדויק. אתם רואים לאן אני חותר עם זה? אלה הדעות המוטות העקביות שמקבעות אתכם לתלם ההולך בקו ישר כמו את הדמויות הדו-ממדיות שעל פיסת הנייר. אתם חייבים להתחיל לחשוב מחוץ לקופסה ולחפש מה עוד עשוי להיות שם. לכן סיפרתי לכם את הסיפור על הגראנד קניון, כדי שתוכלו לקלוט את הסיפור הבא.

 

הגאולוגיה הדוממת של הקיום הלמוריאני

 

סיפרתי לכם כמה דברים מוזרים על הפלנטה, והגאולוגים תמיד מגלגלים את עיניהם. כיוון שקריון נותן לכם מידע שלעתים קרובות הוא "בלתי אפשרי מבחינה גאולוגית", הם אומרים. סיפרתי לכם על למוריה. אמרתי לכם שהתרבות הלמוריאנית המקורית נבראה על אדמה יבשה בבסיס ההר הגבוה ביותר על כדור הארץ, כפי שהוא נמדד מקרקעיתו לפסגתו, במקום שהוא כיום הוואי. זה הר אחד גדול עם כמה פסגות, והפסגות הן שבולטות עכשיו מהמים. אתם מכנים זאת "איי הוואי", הנמצאים באמצע האוקיינוס השקט.

 

בימיה של למוריה, אמרנו לכם שהיבשה סביב בסיס ההר הייתה יבשה. הגאולוגים צחקו. זה נמצא באמצע האוקיינוס השקט! איך זה יכול להיות? אני עומד לומר לכם איך זה יכול להיות. ראשית, אתם חייבים להבין שמבחינה גאולוגית, 50,000 שנים אינם זמן משמעותי דיו למשהו כגון לוחות טקטוניים היכול להשפיע על התכונה הזאת. במונחים גאולוגיים, 50,000 שנים הם למעשה זמן מועט מאוד... אך מפלס המים באותו זמן היה נמוך ב-122 מטרים מכפי שהוא עתה. זאת משום שאתם הייתם בתהליך של מחזור מים שעליו דיברנו בעבר. ולכן זו אחת התכונות שמלאו תפקיד. אולם התכונה האחרת היא הסיבה הגדולה ביותר, ועליה לא דיברנו מעולם קודם לכן.

 

הרי הוואי נעים לאיטם מעל מה שמכונה "נקודה חמה", זאת אומרת, הם נעים לאיטם מעל למרכז פעילות וולקנית עצום שקיים כבר מיליוני שנים. לפני 50,000 שנים, "נקודה חמה" זו הייתה בתהליך היווצרות של "בליטה" ענקית, שלמעשה הרימה בהדרגה את קרקע האוקיינוס סביב הרי הוואי, לגובה של יותר מ-1800 מטרים. זאת אומרת, שקרום כדור הארץ בלט דיו בגלל הלחץ הוולקני כדי להרים את ההרים הללו גבוה יותר מכפי שהם היום, כדי לברוא אזור קטן יחסית של קרקע יבשה שהכילה את הרי הוואי. כאשר שוחררה הלבה, כפי שקרה, הבליטה התרוקנה לאיטה. הדבר ארך כמה אלפי שנים, ללא התפרצות הרסנית, כיוון שהלבה השתחררה באיטיות באמצעות פסגות ההרים וזרמה אל הים, בנתה עוד קרקע סביב הוואי. הדבר יצר מצב שבו בסיס ההר של הוואי היה מעל גובה פני הים לזמן מה. ההשתחררות האיטית גרמה לבליטה להתיישר, ולמוריה הוצפה לאיטה. זהו הסיפור שסיפרנו לכם במקור, והסיבה שהלמוריאנים הפכו ליורדי ים, ושטו למקומות רבים אחרים.

 

כמה נוח לספקנים שכל הראיות לקיומה של למוריה יעלמו כפי שקרה. זה גורם לכם לתהות. זה גורם לכם לתהות אם הדברים הללו אכן נכונים. אבל החושב הליניארי יאמר לכם שזה לא יכול להיות, כיוון שהוא מעולם לא ראה עדות לכך בהיסטוריה. לא ראיתם סוג כזה של בליטה בעבר, לכן יש לנו את אותו אפקט של "הגראנד קניון", שבו האמת נותרת סמויה בגלל עקביות מוטה. דבר שמעולם לא ראיתם בעבר אינו אפשרי אפוא.

 

דרך אגב, הראייה לבליטה אכן קיימת שם, כיוון שקווי קרקע הים עדיין מראים סימטריה מוזרה סביב ההר, המעניקים רמזים לכך שבעבר הוא נלחץ כלפי מעלה בשל השפעות וולקניות, ואז שב למקומו. יש גם עצמות של בעלי חיים בעומקים הללו, קבורות עמוק, שיספרו לביולוג שמה שנמצא על קרקעית הים באמצע האוקיינוס השקט, היה חשוף בעבר לאור השמש... בערך לפני 50,000 שנים.

 

בריאה אלוהית – ההוכחה נמצאת בסיכויים

 

הניחו לי לספר לכם על הבריאה. האסטרונומים מתחילים לדבר על "תכנון אינטליגנטי". עכשיו אנחנו מתקדמים לאנשהו, כיוון שהם מתחילים להבין שלקוונטיות של היקום עשויה בהחלט להיות מודעות. כנגד כל הסיכויים, אתם חיים בפרמטר, תכונה בחלל שמבחינה סטטיסטית ממשיכה לפעול "כנגד כל הסיכויים". אתם נמצאים ביקום שנברא לחיים! אילו יכולתם להשליך את קוביית המשחק של הפיזיקה ולברוא יקום, הוא מעולם לא היה יוצא כזה. לעולם. הסטטיסטיקאים אמרו שהוא נמצא מחוץ לאפשרות של מקריות... אך הנה אתם על כדור ארץ השופע חיים. אתם נמצאים ביקום השופע חיים. יש חיים על הפלנטות שמסביבכם, אבל אתם פשוט לא מצאתם אותם עדיין. הם מיקרוביולוגיים, והם מייצגים את תכונות ההתחלה של חיים חד-תאיים. הכול נמצא שם. אתם תראו. עשו טיול לאירופה (הירח של צדק), והביטו מעט באוקיינוס. אתם תראו. החיים הם לחלוטין דרכו של היקום... בכל מקום. אתם תראו. והדבר התרחש כנגד כל הסיכויים, והמדע רואה זאת עכשיו. זה כל-כך מחוץ למודל הסטטיסטי של הבריאה של כל יקום, שהם תייגו זאת "תכנון אינטליגנטי". חייבת הייתה להיות תוכנית.

 

באמצע הגלקסיה שלכם קיימים התאומים, דוחפים ומושכים אנרגיות בין-ממדיות שיש להם אינטליגנציה, פשוטו כמשמעו. כל הכוכבים נעים באחדות עמן. כוחות שהם הרבה מעבר לכוח הכבידה מעורבים בכך. זו בין-ממדיות שמדביקה את הגלקסיה יחד, ועל כך ברצוני לדבר כיוון שזה קשור לעתיד שלכם.

 

העתיד שלכם

 

לעתידנים של המדע שלכם יש נטייה להביט על "מה שהיה", ואז להשליך זאת ל"מה שיהיה". האם אתם רואים את החשיבה בקו ישר? בדעה המוטה לטובת העקביות, הם אומרים: "בגלל שכך קרה, אזי כך יקרה". הם מביטים על מודל עקבי של אנרגיה ישנה, ובהשלכות שלהם, לעולם לא נותנים סיכוי לשינוי. הם מכחישים את עצם היכולת של האנושות לנוע אל מעבר ל"מה שהיה".

 

מה היה עקבי על הפלנטה ביחס לתודעה? בואו נקרא לדברים בשמם: מלחמה, עוני, סבל, דרמה, היסטוריה-שחוזרת-על-עצמה, ושוב היסטוריה-שחוזרת-על-עצמה, ושוב. פרקטלים של זמן שבאים והולכים, באים והולכים, שבוראים תודעה שחוזרת על עצמה שוב ושוב ושוב.

 

עכשיו אתם יכולים לראות את הדעה המוטה, ומדוע היא קיימת. כיוון שמצפים מכל דבר שנותר באותו מעגל להישאר בו לנצח. הדבר מהדהד גם בפיזיקה שלכם. ככל שתהפכו יותר קוונטים, כך תהיו פחות עקביים בחשיבה בדרך זו. זאת אומרת, בסופו של דבר, אתם תצפו לכך שדברים שמעולם לא התרחשו בעבר, יתרחשו. ואתם נמצאים בשינוי שמאפשר זאת, ובכל מקום סביבכם, הדברים משתנים. הקשיבו: אינכם יכולים לשייך את "כללי השנה שעברה " לשלום על כדור הארץ. האם זה אפשרי? כן... יותר מאפשרי, זו התוצאה הסבירה ביותר שאנו יכולים לתת לכם.

 

מה כללי השנה שעברה אומרים לכם על ריפוי הגוף שלכם? הם אומרים שהוא בלתי ניתן לריפוי? אין זה כך. מה כללי השנה שעברה אומרים לכם על הפחד שנוצר בשל השינוי בו אתם מצויים? האם הם אומרים לכם שאתם תוצפו במים. ובכן, אם תיישמו את הקצב שבו הדברים נמסים ואז תשליכו כל זאת אל העתיד, אתם מקבעים דו-שיח של מדע עלוב... אז כמובן שכך יהיה! אבל זה עקבי להחריד מצדכם, נכון? אתם מבינים את מה שאני אומר? אתם לא מאפשרים כלל את "קלף הג'וקר". אתם לא מאפשרים את העובדה שהפלנטה הזאת נעה אל תוך תכונה מגנטית שונה לגמרי. השמש משתפת פעולה; היקום משתף פעולה; דומה כמעט שהתאומים יכולים לראות מי אתם!

 

התאומים הם פיזיקה, משיכה ודחיפה נהדרות של תכונה בין-ממדית שאיננו יכולים להסביר לכם. התאומים אינם אלוהים. התאומים הם תוצאה של יקום מוטה-אלוהים, ופיזיקה בין-ממדית שאתם רק עתה מתחילים לגלות ולחקור. המדע שלכם מתחיל לראותה רק עכשיו. אפקט גאיה, תכנון אינטליגנטי, האופן שבו התהווה כדור הארץ יחדיו, האופן שבו אין מקריות להימצאותכם כאן, כנגד כל הסיכויים... כל אלה אמורים להסתכם לכדי משהו בהגיון שלכם.  

 

אתם נמצאים באמצעו של שינוי כביר שאותו ביקשתם, ושהגיע זמנו, ושלמענו אני הגעתי! זה לא שינוי שישמיד אתכם! אינכם צריכים לחשוש מכך. זה שינוי בו אתם שולטים ככל שאתם הופכים יותר קוונטים. אתם מתחילים להבין שעקביות החיים כפי שראיתם אותה היא למעשה פרדיגמה ישנה. עקביות הפחד, השנאה, האכזבה... מתחילה להשתנות. אם אתם רוצים להיות עקביים ביחס לדברים, דעו זאת, שאהבת האלוהים היא הדבר העקבי והמתמיד ביותר על כדור הארץ הזה וביקום. היא עקבית! כה מתמידה שהיא לא עצרה עד אשר החיים נבראו, ועד שהאהבה התגלתה.

 

התודעה של קריון

 

רצינו לצייר היום תמונה. היא הייתה בעיקרה מדעית, בחלקה חידת הגיון, כדי להראות לכם שההגיון התלת-ממדי הנוכחי שלכם אינו נרחב. זה לא סוג ההיגיון לו תדרשו כדי לנוע אל העתיד שלכם. אמרנו לכם לצפות ל"קלף הג'וקר". צפו לדברים שלא התרחשו בעבר. שנו את ההיסטוריה על-ידי כך שתחשבו על דברים עתידיים שעשויים להיות התפתחותיים ולייצג קלפי ג'וקר בעצמם. האם אתם יכולים לזהות כמה מהקלפים הללו בעבר המיידי שלכם? כמה פעמים עלינו להצביע על הדברים הללו כדי שתראו אותם? אף אחת מהנבואות של נוסטרדמוס אינה מדויקת היום. ספרים נכתבו על המלחמה הגדולה שתתרחש כנגד האיסלאם. ובכן, יום אחד תוכלו לקרוא אותם ולצחוק, כיוון שזה לא מתרחש באופן זה. תרחיש זה כולו מבוסס על עקביות, על תודעה בלתי משתנה על כדור הארץ, שבה הכול חוזר על עצמו בדפוס ישן וצפוי, ולא כך קורה!

 

האם אתם הדפוס הצפוי על כדור הארץ, או האם אתם קלף הג'וקר? אתם מבינים, מגיעים אירועים להם אינכם מצפים. אני יודע את הדברים הללו כיוון שאני רואה את הפוטנציאלים שאינם גלויים לעיניכם. זו התודעה אשר "נמצאת בתנור" שעובדת עכשיו בדרכים שאינכם יכולים לצפות. אין זה ניבוי עתידות. במקום זאת, זו הצהרה על הפוטנציאלים של המוחות שעל הפלנטה... לאן הם הולכים ומה הם חושבים.

 

אני רוצה שתעזבו מקום זה עם תקווה. שמרנו מסר זה לקבוצה מסוימת זו. זהו מסר מתקדם, והוא אינו נופל על אוזניים של אלה שזו להם הפעם הראשונה או באנרגיה של הפעם הראשונה. הוא נופל על אוזניים של נשמות עתיקות. אתם לא זוכרים? זכרו זאת עמי, כיוון שציפיתם לכך. לכן אתם כאן, ולכן תחזרו.

 

ולבסוף, הדברים הבאים: אני הייתי עמכם ברוח הלידה, עם כל אחד ואחד מכם. לפני שהחלקתם אל תוך הפלנטה הזאת, לפני שמלאכים עמדו מסביב למיטה ושרו לאמכם בשמחת לידתכם. אני הייתי שם. ממש לפני שבאתם שוב, חקרתי כפי שאני תמיד עושה: "האם זה באמת משהו שאתם רוצים לעשות? הביטו בפוטנציאלים ובקשיים, במחלה ובצער של היותכם בני אנוש. האם אתם באמת רוצים לחזור?" אתם הבטתם בי כפי שתמיד אתם עושים ואמרתם: "שלח אותי. אני כבר לא יכול לחכות לחזור ולסיים את מה שהתחלתי".  

 

כעת יש לכם כמה מהסימנים הראשונים שהיו לכם אי פעם מאז היותכם בני אנוש, שהפלנטה הזאת נעה לבגרות, רוטטת ברטט גבוה יותר והופכת לחלק מזרימת האנרגיה שרק חלמתם עליה... ואתם יושבים על סף כל זה.

 

אני הוא קריון, מאהב האנושות. זו האמת שאני מעניק לכם היום. אני נותן לכם מסר זה כדי להחדיר בלבכם ובראשכם את התקווה שהדברים הללו נכונים ואמיתיים. אולי בשל כך כמה מכם יעזבו היום את המקום שונים מכפי שבאו. ולכן זהו מסר מסוים שאני אתן שנית בצורה שונה ובפני קהל שונה, אך באופן אוהב וחד במידה שווה.

 

אני הנני קריון. וכך הוא.

 

קריון

 

 

 

 

לתמורה