תכונות
נושאי הגפרורים
לי קרול מתקשר את קריון מול קהל
סקרמנטו, קליפורניה
2 ביולי, 2011
מאנגלית: סמדר ברגמן
כדי לסייע לקורא, תקשור זה תוקשר מחדש [על-ידי לי
וקריון] והוסף לו מידע לטובת הבנה ברורה אף יותר. לעתים קרובות, התקשור מול קהל
מכיל אנרגיה שנושאת תקשורת מסוימת שהדף המודפס פשוט אינו יכול לחשוף. הנה אפוא
להנאתכם מסר מורחב זה שניתן סקרמנטו, קליפורניה ב-2 ביולי, 2011.
ברכות יקירים, אני קריון מהשירות המגנטי. כמו תמיד, קבוצת נשמות עתיקות יושבת
מולי. לכל אחת תכונות משלה שהן רוחניות כמו גם ארציות. זוהי דואליות שנוכחת
בהולמות שמדברת, פשוטו כמשמעו, על השנה הזאת, שנת 2011.
אם תבחנו את המספרים של שנת 2011, כפי שסיפרנו לכם כבר, תקבלו את האנרגיה של
המספר שתיים ושל המספר 11. השתיים מייצג את הדואליות שלכם; ה-11 הוא הארה. תוכלו
לומר ששנת 2011 היא "הארת הדואליות". כאשר אתם מחברים את המספרים אתם
מקבלים ארבע, שמשמעותו מבנה וגאיה. לכן זו שנה שבה מתרחשים שיעורים גדולים.
שיעורים מתרחשים אצל קבוצות כמו גם אצל פרטים.
סיבת השיעורים היא פיתוח חמלה. אם כדור הארץ הופך רחום יותר בדרך כלשהי, הרטט
הרוחני הממשי של הפלנטה גובר, וזו המטרה. לכן לנשמות העתיקות שבחדר יש מטרה להימצאותן
כאן מלכתחילה. לא רק כדי להתקיים, ולא רק כדי לפתור בעיות בעודן כאן. על כך אני
עומד לדבר היום.
פוטנציאלים
אני עומד לדבר על מטפורה בה השתמשנו לעתים קרובות בעבר, אך שעוטה משמעות
מיוחדת בעודנו משתמשים בה פעם נוספת. לא תמיד אנו עושים זאת, אך הפעם יש לי כותרת
למסר הזה. בדרך כלל אני משאיר זאת לשותף שלי. הפעם אומר מהי: "תכונות נושאי
הגפרורים". אלה הם האנשים שיושבים מולי עכשיו ושקוראים את המסר הזה.
יש שני תחומי עניין עמם אתם נכנסים [מגיעים לפלנטה]. יש שני מערכי שאלות שאתם
נושאים איתכם בעודכם יושבים במושים. מערך השאלות הראשון מתייחס אליכם, כפי שצריך
להיות. אתם שואלים: "איך אוכל להגיע מנקודה אל"ף לנקודה בי"ת ולבצע
טוב יותר את הדבר שלשמו באתי לכאן? איך אוכל לחיות חיים ארוכים יותר?" אתם
עשויים לשאול: "איך אוכל לסלק דרמה מחיי? איך אוכל להיות בריא יותר?"
החלק השני הוא: "כיצד אני תורם לפלנטה?" השאלות הללו לא באמת מגיעות
בזוגות. השאלה השניה מחייבת התמזגות של אנרגיה עבור נשמות עתיקות שרוצות לדעת כיצד
הן יכולות להישאר זמן ממושך יותר ולעשות את העבודה שבאו לעשות. אם הייתם מראיינים
את כל היושבים כאן, התשובות בנוגע לעבודתם היו שונות. אבל הם לא היו כאן אילו לא
היו שואלים את השאלה השניה.
ולכן אנו עומדים להיות גנריים (כלליים) ואף על פי כן, ספציפיים. אנחנו עומדים
לתת לכם תפיסות עליהן לא חשבתם – הסיבה להיותכן כאן, נשמות עתיקות. בזמן הזה,
בייחוד עכשיו, הסיבה מדוע אתם כאן היא כדי להחזיק באור במקומות חשוכים. אתם לא כאן
כדי להיות מיסיונרים או כדי לגרום לאנשים אחרים להאמין במה שאתם מאמינים, כיוון
שאמונה היא לא הנושא. הרטט של הפלנטה הוא הנושא. ניתן לשנותו באמצעות תודעה טהורה.
לא מדובר רק במה שאתם מאמינים אלא בהוויה ולא בעשייה. מדובר בהיותכם הוויה של אור,
כיוון שכאשר אתם צועדים עם הארה, אתם משנים את החשכה.
אפשר לומר שאתם מביאים אנרגיה חדשה למקום בו הייתה אנרגיה ישנה, והדבר משנה
הכול סביבכם. זוהי התכלית שלכם כולה. ולכן נהיה ספציפיים בעוד רגע. נלך מהגדול
לקטן, ונתחיל במטפורה הזאת, אפילו לפני שנתחיל בהוראה. שוב, יקירים, אני אומר
ליושבים בכיסאות ולאלה שקוראים את המסר הזה עכשיו, אני רואה אתכם.
אחת מתכונות האלוהים היא שאין זמן. אם אתם מקשיבים להקלטה ברגע זה, או קוראים
את המסר במקום כלשהו, אתם עושים זאת בזמן הווה. כזה הוא הזמן עבורי. לא כך הוא
עבור הנשמות שלמולי, כיוון שנשמות עתיקות אלה שלמולי נמצאות כאן במצב התלת-ממדי
ובקו זמן ליניארי. הכרחי שהן יחיו את חייהן בדרך תמציתית. לא כך אצלי. משום
שפוטנציאל אוזניכם השומעות זאת היה ידוע לי כמשהו שאתם עשויים לעשות. אני יודע מי
נמצא כאן. אני יודע שאתם מקשיבים וקוראים. יכול להיות שתתקשו להבין זאת, כיוון
שאתם עשויים לומר: "אם אלוהים לא יכול לנבא את העתיד", תאמרו אולי,
"אז קריון, איך ידעת שאקשיב או שאקרא?" התשובה קלה כיוון שהפוטנציאל
שתעשו זאת היה חזק כל-כך, שידעתי שתעשו זאת.
אני יושב מול קבוצה המונה 100 נשמות לערך. עכשיו, אני יודע מתי הן קיבלו את
ההחלטה לבוא. ידעתי שקיימים פוטנציאלים שהם ישמעו על המפגש. ידעתי אפילו על אלה
שגילו זאת רק אתמול. אני ידעתי. כיוון שהפוטנציאלים של האנרגיה הזאת נמצאים במרק
הקוונטי עליו דיברתי לעתים כה קרובות. לא העתיד, אלא הפוטנציאלים. הדבר מאפשר לנו
להביא פמליה שמתאימה לאלה שיושבים במושבים, לנשמות העתיקות ולחייהן, לשיעורים
שלהן. הפוטנציאל אפילו מניע את נושא התקשור. אנו מחכים שתגיעו ושתשבו למולנו,
יקירים, הרבה לפני שאנחנו יודעים מה אנו עומדים לומר ומה אנו עומדים לעשות. לכן
אני מכיר אתכם ומודה לכם על נוכחותכם. זהו הזמן שלכם על הפלנטה.
מטפורת האור והחושך
בואו נתחיל בהוראה. המטפורה ניתנה פעם אחר פעם. דמיינו חדר מלא בישויות המהוות
את האנושות שמהלכות בחשכה. המטפורה כאן מדברת על חשכה רוחנית. בני האדם לא יודעים
מי הם ומדוע הם כאן. אין להם מושג שהם חלק מאנרגיית הבריאה של אלוהים. הם הולכים
בעקבות כל מה שניתן להם ואחרי כל דוקטרינה אותה למדו כשהיו צעירים. הם מוצאים את
אלוהים בכל פינה שהם יכולים. חלקם מוצא את אלוהים בצורה עמוקה, חלקם לא. רבים רק
עושים "כמצוות אנשים מלומדה" ולעולם לא מבינים יותר.
לכאורה בחשכה, תכופות הם נתקלים אלה באלה. חלקם נתקלים באחרים ומתרגזים
מאוד... מתחילה מלחמה. זה מה שקורה בחשכה כאשר אינכם מבינים באמת מה מתרחש, לבד ממה
שאתם יודעים לגבי עצמכם. לכן, מה שמתרחש נפרד מכם ותמיד בגדר מסתורין. לכן קיימת
דרמה. משום כך קיימים חוסר אמון וקנוניות. השהות בחשכה מולידה מלחמה. השהות בחשכה
בוראת הפרדה ושנאה. השהות בחשכה יוצרת פחד וחרדה.
אבל עכשיו, כפי שמספרת המטפורה, יש אנשים בחשכה שיודעים מי הם. תוכלו לומר
שתכונת האנשים הללו היא היותם "נושאי הגפרורים" שלנו. אנשים אלה נושאים
עמם את היכולת ליצור אור. הוא עשוי להיות קטן, לאנשים האלה יש גפרור. בחדר חשוך
לגמרי, גפרור דולק אחד הוא דבר מעניין, כיוון שהוא יוצר די אור ומאפשר לכולם לראות
במעומעם, ולכן נושאי הגפרורים באותו חדש חשוך, לבדם, מחליטים להדליקו. הסיבה?
לחקור את הרוחניות שלהם עצמם, את הערך העצמי שלהם עצמם, להדליק את הגפרור כדי
לראות את עצמם טוב יותר.
לכן הם מדליקים אותו עבור עצמם, כדי שיוכלו לאחוז ביד העצמי הגבוה ולגלות מי
הם. לכן, הם מדליקים את הגפרור שלהם. ובתהליך הדלקת הגפרור הזה, הם מאירים (באופן
מעומעם מאוד) את שאר החדר. לפתע, אנשים יכולים לראות אלה את אלה והדבר מוצא חן
בעיניהם! הם רואים משפחה! הפחד מתחיל להתפוגג. הידיעה מה נמצא לצדך יוצרת הבנה
ושלוות נפש. יש פחות חוסר אמון. יש שממש מחפשים אחר מקור האור. רבים לא עושים זאת.
תכונת האור של נושאי הגפרורים דומה לזו של מגדלור הניצב על החוף, וגם זו
מטפורה בה השתמשנו פעמים רבות. המגדלור ניצב בודד, לבדו. הוא מאיר באור כדי שאחרים
יוכלו או יוכלו שלא לראות, אשר מנווט אותם לנמל מבטחים על פי בחירתם שלהם, כיוון
שהם שאוחזים בהגה ומחליטים לגבי חיי ספינתם. נושאי הגפרורים יושבים עם הגפרורים
שלהם, מאירים בהם לעצמם, אך הדבר משפיע על כל הסובבים אותם בדרך חיובית.
נושאי הגפרורים לא אומרים דבר. הנמצאים סביב אותם אנשים אולי לא יודעים כלל מה
שמם. יכול להיות שהם לא יודעים כלל שהם הדליקו גפרור! כל שהם יודעים הוא שהם יכולים
עכשיו לראות! חלקם מתחילים לחפש אחר הגפרור בעצמם והם מתחילים לאיטם להדליק את
הגפרורים שלהם, והחדר הופך מואר יותר. ככל שהחדר הופך מואר יותר, כך רואים דברים
רבים יותר ואין מסתורין, ובני האדם יכולים לראות עתיד שמרחיק לכת מעבר לעצמם
ולמשפחתם הקרובה, והבנה רבה יותר נרכשת, ושלווה רבה יותר. זוהי התכונה של הפלנטה
כפי שאנו רואים אותה עתה.
אמרנו שוב ושוב שפחות מחצי אחוז מאוכלוסיית הפלנטה חייב להדליק את הגפרור כדי
שיהיה שלום על פני האדמה. עכשיו אתם מכירים את ההיגיון של האמירה הזאת. משמעות
הדבר היא שיכולים להיות בני אדם בכל רחבי הפלנטה שלעולם לא ידליקו גפרור, שלא
מאמינים בדבר ממה שאתם מאמינים, ואף על פי כן הם משתתפים. הם משתתפים באור שלכם.
אולי קשה לכם להבין זאת – כיצד גפרור קטן אחד יכול לחולל שינוי. אבל כך הוא
עושה. לכן, נושאי גפרורים נמצאים בחדר הזה וקוראים את המילים הללו. כיצד אני יודע
את זה? כיוון שאני מכיר אתכם. אה, אנשים. יש לוחמים בחדר הזה; יש סיפורים שהיו
גורמים לכם להצטמרר. יש מעשים הרואיים ושמחה. יש צער שלא יאומן; יש הודיה. כל דבר
שאתם יכולים לדמיין שאי פעם קרה לאדם על הפלנטה נמצא כאן עכשיו. אתם השתתפתם בכמה
מהדרמות הגדולות ביותר שהתרחשו על הפלנטה. אתם עשיתם כמה מהמעשים ההרואיים ביותר
שאדם יכול לעשות למען חברו. אתם חוויתם חלק מהסבל שלעולם לא צריך היה להתרחש על
הפלנטה. אתם הייתם הסיבה לכמה מהחגיגות הגדולות ביותר שהפלנטה הייתה עדה להן מאז
ומעולם.
מגוון האנרגיה של הנשמה העתיקה
יש כאן גברים שילדו! הסיבה היא שהמין שלהם היה שונה מזה שהוא היום. יש כאן
נשים שעטו שריון, כיוון שהמין שלהן היה שונה כאשר עשו זאת. נשמות עתיקות מחליפות
את המגדר שלהן לסירוגין, ידעתם? הנה משהו שאני עומד לומר לכם עכשיו, ואני רוצה
שתקשיבו, כיוון שזו תפיסה עליה אינכם חושבים לעתים קרובות. בני האדם נוטים להישאר
בקבוצות משפחתיות למשך זמן רב מאוד מאוד. אה, אתם עשויים להתרחק לאחר שאתם נולדים,
אבל אינכם יכולים לשנות את דמכם, נכון? אינכם יכולים לשנות את המוצא שלכם ואין זה
משנה לאן תעברו, נכון? אתם עשויים לשבת היום במושב באמריקה, אבל הדבר לא משנה את
מקום מוצאכם. ולכן הדבר עליו ברצוני לדבר נמצא מחוץ לתחום הממד השלישי. משמע, הוא
נמצא מעבר להבנה שלכם כיצד הדברים עובדים, או כיצד אתם חושבים על אבות אבותיכם, על
קרובי המשפחה שלכם, ועל השושלת שלכם בכלל. פני הדברים שונים מכפי שאתם חושבים. לכן
עכשיו אני עומד לדבר על ההורים שלכם, על הסבים שלכם ועל ההורים שלהם. נחזור כמאה
שנים או יותר אחורה בזמן.
תזמון השינוי
השותף שלי דיבר היום על זמן פרקטלי. הוא נתן לכם דוגמאות כיצד הזמן נע למעשה
במעגל ואינו מובן בממד השלישי כפי שאתם תופסים אותו. אך כאלה הם פני הדברים בעולם
הרב-ממדי [משתמש במילה קוונטי כדי לומר זאת]. המדע שלכם מתחיל להבין ולקחת חלק
באמונה שהזמן עשוי בהחלט לנוע במעגל ועשוי לכלול את מה שאנו מכנים בשם פרקטלים או
מחזור צפוי של השפעה פוטנציאלית שנע בנתיב קבוע בשעה שאתם חוצים את מעגל הזמן. ניתן
לחשב את הפוטנציאלים האלה, והם נמצאים שם גם ללא אלה שמנבאים נבואות אזוטריות, אלה
שמחזיקים בלוחות השנה הישנים. לוחות השנה משקפים את מחזור הזמן.
כבר סיפרנו לכם שלמאיה הייתה מערכת במצפה הכוכבים שלהם בנוסף לידע אסטרונומי
טהור. כמו רבים מעמי קדם, הם השתמשו באינטואיציה שלהם כדי לפתח מערכות הסובבות את
לוחות השנה שהיו חוכמת הנסתר [הרוחנית] של המחקר שעסק בפרקטלים של זמן ובתחזיות של
פוטנציאלים בו משתמשים אפילו היום. אמרנו לכם שאתם נמצאים בחלון בן 36 שנים המייצג
את התקדמות ימי השוויון, מרכז אותו חלון זמן, שהוא 2012. אמרנו לכם שאירוע בן 36
שנים זה מכונה האנרגיה של ההיערכות הגלקטית של שנת 2012, וכמו כן, מה שכיניתם בשם
השינוי הגדול. אם כך הוא, משמעות הדבר שהוא נחזה – ושרבים ניבאו אותו. כמו כן, אם
כך הוא, משמעות הדבר שהוא היה צפוי, ושהפוטנציאלים של הציפיות מתממשים עתה.
פגישה קוונטית עם אבות אבותיכם
הניחו לי לקחת אתכם לצד האחר של הצעיף בו אין זמן. זכרו, בצד שלי, אינכם
נמצאים בתלת ממד ליניארי. אנחנו נמצאים במצב רב-ממדי, אותו אנו מכנים תכופות מצב
קוונטי, משתמשים בעוד מטפורה השייכת לפיזיקה האמיתית שמשמעותה: "מחוץ לתלת
ממד". בצד האחר של הצעיף, אני רוצה לספר לכם על פגישות שהתרחשו ושעדיין
מתרחשות. כאשר אין זמן, יש רק פוטנציאלים. כאשר יש רק פוטנציאלים, אפילו העבר,
ההווה והעכשיו מטושטשים. הם מטושטשים כיוון שיש לכם מסנן תלת-ממדי. העתיד אינו ידוע,
אבל הפוטנציאלים של מה שאולי תעשו קיימים ועוצמת הפוטנציאלים נוצרת על-ידי התודעה
שלכם ועל-ידי מה שמתרחש היום, אתמול ומחר.
בואו עמי לפגישה עם ההורים והסבים שלכם, כיוון שהם מייצגים נשמות ממש כמו
שלכם. כמוכם, הם חלק מהאלוהים הבורא. גם אם הם לא בחנו עובדה זו כשהיו על כדור
הארץ, הם לא על כדור הארץ בפגישה זו. בואו נלך לפגישה בה הם נמצאים, אפילו עכשיו,
ברגע זה.
"חכה רגע, קריון! ההורים שלי חיים עדיין. הם לא יכולים להשתתף בפגישה בצד
האחר של הצעיף". עבורנו, הם עדיין משתתפים בפגישה הזאת, כיוון שחלק מאנרגיית
הנשמה שלכם נמצא בצד האחר של הצעיף כל הזמן, יקירים. מהו לדעתכם העצמי הגבוה שלכם?
זו האנרגיה של הצורה המלאכית האישית שלכם. המטפורה שאנו אוהבים לתת היא שרגל אחת
נמצאת בצד האחר של הצעיף כל הזמן, והרגל השניה בתלת-ממד. כל מהות הדואליות ומבחן
חייכם הם לפתוח את הדלת ולראות זאת, ולאחוז ביד העצמי הגבוה שלכם. העצמי הגבוה
שלכם היה אותו עצמי גבוה בכל פעם שהייתם על כדור הארץ, אותו עצמי גבוה אכלס את
הגופים האנושיים השונים של הגלגולים הרבים שלכם. יש מוטיב חוזר על פני העידנים.
האם אתם מבינים זאת עכשיו? אין זה משנה כמה גלגולים קודמים היו לכם, אין זה משנה
מה עשיתם, מה הייתם, אותו עצמי גבוה היה שם. זו הליבה שלכם. עכשיו, האם אתם
מתחילים להבין מדוע כדאי שתתחברו אליו?
לידת נושאי הגפרורים
בואו עמי לפגישה הזאת, באופן מטפורי, וצפו. הסבים שלכם שם גם כן. הם מביטים
בכל באמצעות תודעת האלוהים, השייכת להם שעה שהם בפגישה. הם לא בממד השלישי; הם
באותו מקום מושלם אותו מייצגת אנרגיית הבורא באופן שלא תוכלו לדמיין. אף על פי
שאין אינדיבידואליות או סינגולריות בחלקי האלוהים, ואף על פי שהמשתתפים בפגישה הם
חלק מקבוצה קוונטית קולקטיבית, מהות הפוטנציאל של מי שהיו ומי שיהיו עדיין מיוצגת
שם. אני לא מצפה שתבינו זאת. אני רק מבקש שתראו זאת עמי. כל החיים הקודמים שלהם
נמצאים שם איתם.
כעת, במה שאתם מכנים העבר שלכם, אומר לכם מה הם אומרים: "אנו נגיע אל
הפלנטה. אנו עומדים להיות שם באנרגיה נמוכה יותר, ואנו ננסה להאיר בכמה אור שנוכל,
אבל יכול להיות שהוא לא יהיה רב. אולי לא נתעורר לעולם", הם אומרים.
"כיוון שזה לא הזמן", הם אומרים. "אבל אנו רואים את הפוטנציאלים
להיערכות הגלקטית הממשמשת ובאה. אנו רואים חלון של 36 שנים שמגיע. אולי לא נהיה
כלל בחיים", הם אומרים. אבל הם מתכננים לבוא בכל זאת. הם נשמות עתיקות ויש להם
משימה: לזרוע זרעים.
"אז מדוע הם באים לפלנטה כאשר יש שם עדיין אנרגיה ישנה?" אתם עשויים
לשאול. הנה התשובה: הם מגיעים לפלנטה – הסבים והסבתות שלכם, כל הארבעה – כדי
שיוכלו להוליד את אביכם ואת אמכם. עכשיו, גם הוריכם משתתפים בפגישה הזאת – ודרך
אגב, גם אתם! גם הילדים שלכם. האם אתם מבינים זאת? כולכם חלק מהקולקטיב וחלקים
שלכם לעולם לא עוזבים אותו, אף על פי שאתם כאן, מהלכים על כדור הארץ. במסגרת פגישה
קוונטית זו, אין זמן ליניארי, רק פוטנציאלים של זמן. קשה לחושב ליניארי להבין זאת.
הקשיבו: הסבים והסבתות, ההורים שלכם ואתם, מסכימים בעוד אבות אבותיכם מדברים:
"אנו עומדים לעבור זאת כדי שהתזמון יהיה הולם עבור ילדינו להיוולד לזמן
השינוי". הם יודעים מהם הפוטנציאלים והם חייבים לוודא שאתם אלה שיגיעו בזמן
הזה. אני יכול לחזור עוד יותר אחורה בזמן מאשר הסבים שלכם.
זה נכון שהתזמון של השינוי היה ידוע מראש, כיוון שהוא חלק מגאיה, וגם ממחזורי
כדור הארץ, וזו מערכת ולא משהו אקראי. משמעות הדבר היא שזריעת הפוטנציאלים של
הנשמות שיהוו את אבות אבותיכם, וגם שיהוו אתכם ואת ילדיכם, נערכת במדויק כדי
שהמבנה התאי שלכם יבוא משושלת הדם ממנה בא ושהתיעוד האקאשי יכלול אותה. האם חשבתם
על כך מעודכם? אתם עשויים אפילו להבין שאתם יכולים למעשה להיות "נשמות עתיקות
בעלות מומחיות", הנמצאות כאן בזמן מושלם.
בואו נדבר עוד על ההורים שלכם, כפי שעשינו בעבר. הם עשויים לומר: "אנחנו
עומדים לבוא לפלנטה, לפגוש זה את זה, ולהוליד נשמה זו, נשמה עתיקה [שהיו לה
גלגולים רבים על כדור הארץ], אחת מהנשמות העתיקות ביותר, עתיקה יותר אפילו מהנשמות
שלנו. אולי לא נתעורר לעולם. אבל זו המטלה שלנו לבוא אל הפלנטה. אנו לא יכולים
להחזיק אור רב. אולי אפילו נבקר את אלה שהולדנו. אולי אפילו נסלק אותם מהמשפחה!
אולי אפילו נתעלל בהם. האנרגיה הישנה עשויה להסתיר לגמרי את כל הכוונה האלוהית
הנוכחית הזאת מאיתנו, אבל לשם כך אנו הולכים, כדי שלילדים שלנו תהיה חוכמת
הפוטנציאל של ההתעוררות. הם יהיו נושאי הגפרורים".
עכשיו, אנו עוצרים כדי להזכיר לכם שאין גורל. לכן שוב, זוהי פגישת תכנון של
פוטנציאלים, לא של חוזים. אולם, בני האדם מתגלגלים אל תוך קבוצות קרמתיות, לכן,
תכופות המשיכה והסינכרוניות ממלאות תפקיד כדי להעצים את הסיכויים המדהימים שהם אכן
יפגשו זה בזו ויתאחדו כדי להוליד אתכם.
נושאי הגפרורים, כמו במטפורה שלמעלה, הם אלה שנולדו בזמן הזה שיכולים מטפורית
להדליק גפרור בחשכת האנרגיה הישנה ולהאיר את הפלנטה. האם חשבתם על כך מעודכם?
ההורים שלכם התאחדו מתוך כוונה תחילה. אה, אני יודע מה אתם עומדים לומר: "חכה
רגע, קריון, אתה לא מכיר את ההורים שלי. אני לא חושב שיש בהם תודעה שכזו".
אולי לא בצד הזה של הצעיף, יקירים, אבל האם אתם מבינים מה אני אומר? עם תודעת
האלוהים, הם הגיעו ואמרו: "קרוב לוודאי שלא נתעורר. לא נזכור את פגישת התכנון
או נאמין כלל שהיא אפשרית. האנרגיה הישנה לא תאפשר לנו לראות. אבל אנו נוליד ילד
שיהיה נושא גפרור, נשמה עתיקה מאוד שתתגלם על הפלנטה. לכן אנו כאן".
לכן הסבים והסבתות שלכם הגיעו והסבים והסבתות שלהם הגיעו כפי שעשו. השושלת
נמצאת שם כדי שתראו אותה. הפוטנציאלים שם כדי שתראו אותם, ואתם יושבים במושבים
היום, מקשיבים לתקשור הזה כיוון שהכול עבד יחד, והנה אתם, נושאי הגפרורים.
תכונות נושאי הגפרורים
בואו נדבר על הגפרור שאתם מחזיקים, יקירים. אני מדבר אל נושאי הגפרורים
שנמצאים כאן, שקוראים. בכל מקום שבו אתם יוצרים אור, בכל מצב, באמצעות הפעולות
האישיות שלכם, האנרגיה שאתם יוצרים משנה את האנרגיה של גאיה היכן שאתם הולכים. היא
משנה את מה שהוא קוונטי סביבכם. כדור הארץ כולו מכיר אתכם. אם אתם ערים, כדור הארץ
כולו יודע שעשיתם זאת. גאיה מכירה אתכם. אתם צועדים אל תוך היער לבד עם העצים, והם
מכירים אתכם. בעלי החיים מכירים אתכם. אלוהים מכיר אתכם. אני מכיר אתכם. לכן באתם.
מה שאתם מרגישים עכשיו הביא אתכם לכאן. לכן אתם יושבים במושבכם, ולכן הגעתם היום.
אתם עשויים לומר: "מה שונה בי? מה אני מרגיש בתקופת החיים הזאת? מדוע
קיימת בי תחושה שאני חייב לעשות משהו?" ובכן, התעוררו, נושאי הגפרורים, כיוון
שזהו ייעודכם. באמצעות בחירה חופשית, אתם תאירו את חייכם עד לנקודה שבה כל הסובבים
אתכם ידעו מי אתם, או לכל הפחות ירגישו באורכם.
הרשו לי אפוא לשאול אתכם על המשפחה שלכם. אני עומד לשאול אתכם על המשפחה
הקרובה שלכם, על קשר הדם שלכם. איך אתם מתייחסים אליהם? יש כמה שיאמרו: "ובכן,
בואו לא נעלה את הנושא הזה, משום שאני לא ממש אוהב אותם". זו הסיבה מדוע
הדרמה סובבת כל הזמן, יקירים. אתם ממשיכים: "אני עושה כמיטב יכולתי, אבל אני
לא אוהב אותם כל-כך. אבל אני בהחלט רוחני כשאני הולך לפגישות 'עידן חדש'. שם אני
אוהב את כ-ו-ל-ם, כל אחד ואחד". [צחוק] כן, אבל זה לא מה ששאלתי. קל להסתדר
עם אנשים הדומים לכם, משום שלכולכם יש אור! לא, אני מדבר עליכם, לבד, בחשכה, עם
עצמכם. אני רוצה לדעת איך אתם מתייחסים למשפחה שלכם.
הרשו לי לספר לכם כיצד נושאי הגפרורים מתייחסים למשפחה, למשפחה הקרובה. הם
מביטים אל מעבר להתעללות; הם מביטים אל מעבר לדרמה; הם מביטים ורואים מה נעשה
עבורם. הם עשויים אפילו לומר לרוח: "אימא ואבא, תודה על שנתתם לי חיים ועל
שידעתם בצד האחר של הצעיף שאוכל לשנות את הפלנטה. תודה לכם על מה שעשיתם באותה
פגישת תכנון. ללא קשר למילים שנאמרו, או לחיצים שנשלחו או להתעללות ולגידופים, אני
מכבד אתכם". עכשיו, האם אלה אתם?
אתם נכנסתם למערכות היחסים; אתם גדלתם; מערכות יחסים משתנות לפעמים; אתם
נשארים בהן זמן ממושך; הן משתנות שוב. עכשיו, נניח שקיימת דרמה במערכת היחסים.
זכרו, אין זה קרוב משפחה; זהו נבחר. האם אתם חושבים שיש אפשרות שהם היו בפגישה
אחרת? מעט מכביד לחשוב על כך, נכון? אז איך אתם רואים אותם במסגרת מערכת היחסים?
ללא קשר למילים שנאמרו, ללא קשר לפעולות שנעשו, ללא קשר לבגידות שהיו, ללא קשר למה
שקורה היום, נושאי הגפרורים מביטים בהם ואומרים: "זהו יציר האלוהים שנועד
להעניק לי שיעורים ולדחוף אותי אל מחוץ לקן. אולי השיעור הוא להעניק לי בעיטה
בישבן כדי שאוכל לחוש חמלה כלפי שאר האנושות. תודה לך, אלוהים, על היותם". זה
מה שנושאי הגפרורים אומרים. האם אתם יכולים לעשות זאת?
נושאי הגפרורים מחזיקים באור האלוהים, ואתם עשויים לומר: "ובכן, אתה פשוט
מתאר את אימא תרזה! אני לא בטוח שאני מסוגל לעשות את זה. זו דרישה קשה, קריון,
כיוון שאתה לא באמת יודע מה קרה בחיי... מה התרחש עם הסובבים אותי ועם
משפחתי". כן, אני יודע. אתם מבינים, אני הייתי שם. ודרך אגב, כך גם כל
המלאכים שאתם נושאים איתכם. מדוע לא אחזתם בידם כאשר הם הושיטו אותה? אני יודע מי
נמצא כאן! אתם תמיד רוצים לעשות זאת לבד, נכון? כדאי שתקשיב, שותפי, כיוון שזה גם
בשבילך. אתה תמיד רוצה לעשות זאת לבד – כל העזרה שסביבך, אבל אתה תמיד רוצה לעשות
זאת לבד. אנחנו יודעים מי עשה מה למי. אנחנו היינו שם בכל שלב.
התכונות של נושאי הגפרורים הן לדחוף אהבה. יש להם סובלנות כלפי כל אדם עמו הם
באים במגע. הם מניחים שאהבה נוכחת בכל מצב. הם בוראים אור.
אני רוצה לספר לכם שוב על האור והחושך. אם אורכם דולק, החשכה לא יכולה לפלוש
אליכם. כיצד החשכה, שאין לה כלל אנרגיה, יכולה להימצא סביבכם ולפלוש אליכם כאשר
אתם מחזיקים באור? החשכה, כפי שהיא מוגדרת, היא היעדר אור. לעובדי אור מסוימים יש
תפיסה תלת-ממדית מוזרה שאומרת: "אני לא רוצה ללכת לשם משום שהחשכה עלולה
לתפוס אותי. אני זהיר מאוד לגבי המקומות אליהם אני הולך. אני לא רוצה להימצא
בסביבת האנשים האלה משום שיש להם אנרגיה אפלה". מדוע שלא תלכו לשם ותאירו
באורכם את חייהם, אה אמיצים שלי? האם אתם הולכים רק למקומות בהם יש כבר אור? האם
רופאים הולכים לעבוד ומטפלים רק ברופאים?
כיצד אתם מתייחסים למשפחה שלכם? כאשר אתם הולכים לעבודה, מה קורה שם? אני יכול
לשמוע את התשובות: "יש לי את הבוס הגרוע ביותר בעולם. הוא נהנה לענות אותנו
במשימות חסרות היגיון לחלוטין רק כדי לייצר עבורנו עבודה. הבוס הזה לא אוהב את
העידן החדש כיוון שיש לו אמונות שונות, ולכן עושה צחוק מהנושא". אתם לא חושבים
שאנחנו יודעים את זה, יקירים? זכרו, אלה בעמדות הניהול לא תמיד מחזיקים בחוכמה של
מנהלים. לפעמים הם אגו-מניאקים. אתם חושבים שאיננו יודעים? האם הם דורכים לכם על
האצבעות? האם הם עושים דברים רק כדי לעצבן אתכם? או אולי יש לכם בוס שהוא תמיד
בדיכאון? לכן, עליכם לצעוד באנרגיה האפלה כל הזמן במקום העבודה – או האם הוא מואר
יותר בזכותכם?
אני רוצה לתת לכם את האמת, נושאי גפרורים. אם אתם מחזיקים באור, שום חשכה או
אנרגיה אפלה לא ישפיעו עליכם. אתם תכנסו אל המקום הזה, תפתחו את הדלת ותבצעו את
עבודתכם. ובעודכם שם, אתם אומרים: "תודה, אלוהים, יש לי עבודה. תודה לך, היא
כאן לעת עתה, כיוון שבכל מקום אליו אני הולך, אני עומד לחולל שינוי". יש
שאומרים שבלתי אפשרי לחולל שינוי במקום העבודה. הם שבים ואומרים: "אתה לא
מכיר את מקום העבודה שלי". כמה תלת-ממדי מצדכם! אתם לא יודעים שהאור שאתם נושאים
בורא סובלנות, הערכה ואהבה? הוא יוצר את היכולת לחלוק ולהקשיב מתוך אכפתיות. הוא
משנה את הפלנטה. חלק מהסובבים אתכם עשויים בסופו של דבר לפנות אליכם עם בעיותיהם.
אתם עשויים לשבת ולשאול: "למה הם רוצים לשתף אותי?" אולי משום שבאופן
אינטואיטיבי הם רואים את האור שלכם; אולי בגלל שהם רואים את הסובלנות שלכם; אולי
אתם היחידים שמוכנים להקשיב להם, ובמסגרת התהליך, אתם חולקים אהבה. בתהליך
הימצאותם לצדכם, אתם אוהבים אותם. ואולי זו האהבה היחידה שהם יקבלו באותו יום או
באותו שבוע או באותו חודש או אפילו באותה שנה, נושאי גפרורים יקרים.
זה מה שאתם עושים, אדם אחד בכל פעם. כדור הארץ משנה אדם אחד בכל פעם, ולכן
באתם. לכן ההורים שלכם ראו את הפוטנציאל. בכל מקום שבו אתם הולכים, כל מצב בו אתם
נמצאים, יש לכם את ההזדמנות להדליק את הגפרור. ככל שאורכם גדול יותר, כך גדול יותר
אור הפלנטה. לכן עכשיו, האם אתם תוהים עדיין מדוע הגעתם לפלנטה?
"קריון, אני לא מרפא, אני לא סופר. אני גם לא מתקשר. אני רק הולך למקום
העבודה, חוזר הביתה, מבצע מטלות, מסדר את המיטות, ואז הולך שוב לעבודה. איזה מן
חיים הם אלה?" אומר לכם, יקירים, אלה הם חייו של נושא הגפרור! השושלת שלכם
ביקשה מכם להגיע ולצעוד על הפלטנה ולהדליק את הגפרור, ללכת לעבודה, לסדר את
המיטות, לבצע את המטלות, ולחזור הביתה שוב. לכן הגעתם לכאן! אני לא רוצה שתזלזלו
בכך לרגע, כיוון שבכל מקום אליו אתם הולכים יש אור רב יותר, בזכותכם.
כיצד אתם מתמודדים עם פחד וחרדה? מה מעצבן אתכם? מה מדאיג אתכם? האם לא הגיע
הזמן שתתגברו על זה? מה מתרחש בגופכם שבדקתם לאחרונה? אני לא מדבר רק אל היושבים
בחדר. אני מדבר אל השותף שלי. אני מדבר אליו כל הזמן. הוא בדיוק כמותכם. הוא מנהל
את חייו בדיוק כמותכם. יש לו את אותן השאלות שיש לכם, למרות שהוא המתקשר! לכן אני
מדבר אל כולכם. אני קריון. לעולם לא הייתי בן אנוש. לכאורה אני תמיד ניצב בחוץ.
אני האחראי, אם תרצו, על המידע שמגיע דרך המדריכים שלכם, שמגיע דרך העצמי הגבוה
שלכם, לאנרגיה של הפלנטה. רק כאשר החל השינוי הורשיתי להגיע לכאן, כיוון שהאנרגיה
של הפלנטה לא הלמה את האנרגיה של המידע שאני מלמד עכשיו. אני אהיה כאן זמן ממושך,
כיוון שהפוטנציאלים הם שהאנרגיה תישאר ותגדל ותהיה – הכול בזכות נושאי הגפרורים.
מה מרגיז אתכם הכי הרבה? מה מקפיץ לכם הכי מהר את הפיוז? כאשר אתם צופים
בחדשות, כאשר אתם רואים את הפוליטיקה, כאשר אתם רואים גישות מסוג מסוים, האם אתם
מתרגזים? חשבו מה מרגיז אתכם יותר מכול. עכשיו, הרשו לי לשאול אתכם, האם אתם
יכולים להתייחס לכך בסובלנות? ובכן, זה מה שנושאי הגפרורים לומדים לעשות.
"אני שונא מלחמה", אתם עשויים לומר, "אני לא רוצה שום קשר
אליה. אני שונא את הצער שהיא יוצרת, את שברון הלב שהיא יוצרת. דומה שהיא מנציחה את
עצמה". אני לא מבקש מכם לאהוב מלחמות. אני מבקש מכם לאהוב את בני האדם שיצרו
אותן. הם חלקי אלוהים, ממש כמותכם. האם אתם יכולים להתייחס לדברים הללו מתוך
סובלנות ולראות את החלקים שלהם שאהובים על-ידי אלוהים? אם תוכלו לעשות זאת, אז
תאירו באור את חייהם. אין זה משנה היכן הם, ואולי הם לא ידעו אף פעם מי אתם. ממש
כמו המגדלור שעל הסלעים. כמה קברניטים יצאו לסעודת צהרים עם שומר המגדלור? התשובה
היא מעטים מאוד. אבל הם מחפשים אחר המגדלור, נכון? ובכן, האנושות מחפשת אחריכם!
באופן אינטואיטיבי, ואפילו האנרגיה החשוכה ביותר מכירה את האור.
יש נושאי גפרורים בכל מקום. בכל מקום שאליו השותף שלי נוסע, יש אולמות מלאים
בנושאי גפרורים. לכן הם שם. אולי הם לא מכירים את הפרטים, אבל הם מרגישים זאת
בפנים. אלה הן נשמות עתיקות שמצטרפות יחד כדי להשתתף באירוע המכונה "זריעת
זרעי השלום על כדור הארץ". כאשר יסתיים חלון 36 השנים הזה [ההיערכות
הגלקטית], הם יזרעו בבטחה ולתמיד. הפוטנציאל יתגלה וייחשף ויהיו עוד "קלפי
ג'וקר" להם תהיו עדים. "קלף ג'וקר" הוא מונח בו אנו משתמשים כדי
לתאר פעולות בלתי צפויות, שמשנות דברים על הפלנטה. תכופות הוא בא לידי ביטוי במדינות
שמבצעות שינויים בלתי צפויים, או דיקטטורים שנופלים מכס השלטון באופן בלתי צפוי.
קלף ג'וקר הוא תרחיש שבו האנושות מתחילה לאחד דברים במקום להפרידם.
זה הפוטנציאל שראינו לפני 22 שנים וזה הפוטנציאל שאנו ממשיכים לראות היום. אתם
עדיין בנתיב. שום דבר לא הזיז את הרכבת מפסיה ויש לכם עדיין בחירה חופשית. העתיד
אינו נתון וקבוע. במקום זאת, זהו הפוטנציאל החזק ביותר שאנו רואים במרק הקוונטי
המכיל פוטנציאלים רבים – אך אנו עדיין רואים אותו. הוא נבנה ויש ראיות שהוא מתגשם
בכל מקום, ונושאי הגפרורים ממשיכים להאיר בגפרוריהם.
כאשר התחלנו את הסמינר הזה הבוקר בתקשור קצר, הזמנו את אלה שבנו קיר ביני
לבינם באמצעות ספק-עצמי, ובאמצעות ספקנות, להניח לי להיכנס לרגע קצר. כעת אני נותן
לכם הזדמנות להחזיר את הקיר למקומו. אם הגעתם לכאן ואינכם רוצים שום חלק בדיון
המטפיזי הזה ואינכם מוכנים, עדיף שתקימו שוב את הקיר. אני יודע זאת ואני אומר לכם:
"החזירו אותו למקומו", כיוון שאינכם מוכנים. איננו כאן כדי לכפות משהו
על מישהו. איננו רוצים שתעזבו עם אנרגיה שאינכם רוצים. מסר זה מיועד לאותם נושאי
גפרורים שמרגישים שהוא הולם ושניתן בזמן הנכון. אבל אני רוצה לומר לכם עובדה:
לעולם לא תשכחו את מה ששמעתם היום. אין כפתור "מחיקה" במוח האנושי.
גם הגפרור לא נעלם. הנשמות העתיקות נושאות אותו כל עוד הן צריכות. הילדים שלכם
נושאים אותו גם כן. ולכן זו האמת שבדברים, וזו תוכנית יפהפייה. שוב, פחות מחצי
אחוז מכלל אוכלוסיית בני האדם חייב להדליק את הגפרור כדי שכול זה יתרחש, וזה מתרחש
לאט. אתם מעטים למדי. לכן הניחו לגפרורים להידלק היום בכל מידה שהיא. יום אחד
תבינו שכדי שגפרור יאיר במלוא עוצמתו, חייבים להיות גפרורים רבים שמאירים במקומות
רבים, לא רק אחד. לכן יש עובדי אור רבים כל-כך בכל רחבי העולם. לעולם לא תפגשו
בהם, אבל כולכם מכירים אלה את אלה בדרך קוונטית.
זהו המסר להיום. עבור המאזין והקורא, זהו המסר של קריון. הוא תמיד היה ותמיד
יהיה. הוא הופך תמציתי וברור יותר ככל שהאנרגיה מתעצמת ומאפשרת לומר את הדברים,
להזכירם וללמדם.
מודה אני, כקריון, על שבאתי ממרחקים כדי לפגוש את נושאי הגפרורים שתמיד ידעתי
שיהיו כאן.
וכך הוא.
קריון
לתמורה
