האבן
לאמץ את
הריקוד שבין הרוח והגוף
פמלה
קריב מתקשרת את ישוע
אפריל
2011
מאנגלית: סמדר ברגמן
ידידיי היקרים, אני הוא ישוע. אני מברך את כולכם. כולכם ישויות של אור. באתם
לכדור הארץ כדי להפיץ את אורכם. בעשותכם כן, אתם נתקלים בהתנגדות. אתם נתקלים
בחשכה. במה באמת עוסק משחק זה שבין האור והחושך? מה תכלית ההתנגדות והחשכה שאתם
חווים?
להימצא בהוויה של אור משמעותו להיות במצב תודעה שבו אתם מודעים לאחדות שלכם עם
כל היש. אם אתם באור, אתם האור, אתם מרגישים חופשיים וחסרי גבולות לגמרי. אתם
יודעים שאתם חלק משלם גדול יותר ואתם חשים בהוקרה עמוקה כלפיכם בתוך רשת אינסופית
זו של תודעה חיה. האור הוא החיבור שלכם אל האחד.
מטבעו האור חסר צורה. הוא לא תלוי בצורה חומרית. היא משוחרר ממגבלות הזמן
והמרחב. אתם לא הצורה החומרית אשר בה שוכנת התודעה שלכם ברגע זה. אתם לא הגוף
שלכם, אתם לא הבשר והדם מהם עשוי גופכם, אינכם המגדר שלכם ואינכם המאפיינים
השייכים לאישיות העכשווית שלכם. הם חלק מכם, אבל אתם הרבה יותר. אתם המקור שלהם,
הבורא האלוהי שלהם.
הנשמה האינסופית שלכם שכנה בצורות חיים שונות רבות וחוותה מספר גדול של תקופות
חיים בכל רחבי היקום. החוויות הללו העשירו אתכם בדרכים שאינכם מבינים עדיין. המסע
הקשה לעתים שלכם דרך תקופות החיים שלכם הוא רק דרכו של אלוהים להרחיב את
עצמו/עצמה. המסע שלכם בעולמות החומר הוא בעל משמעות, כיוון שהוא מאפשר לכל הבריאה
להתרחב ולהתרבות בדרכים מעשירות וחדשות.
אני יודע שתכופות אינכם מרגישים כך. אתם יכולים לכרוע תחת נטל היעדר האור
והדחיסות שעל כדור הארץ. אני יודע. אני כאן כדי להצית ניצוץ של זיכרון בנשמתכם. אם
תזכרו מי אתם באמת, אתם תבינו שהליבה האלוהית שלכם שלמה ומושלמת עדיין, למרות כל
שעברתם. תחושת השלמות שלכם עשויה להעניק לכם הקלה או אפילו אקסטזה. אז אתם יודעים
שפגשתם באמת. אתם זוכרים את אמת מהותכם: נשמה אלוהית בעלת אפשרויות אינסופיות. אני
כאן כדי להזכיר לכם מי אתם ולעודד אתכם להביא מודעות זו לחיי היום-יום שלכם.
אין פער אמיתי בין העצמי האנושי והעצמי האלוהי שלכם. העצמי האלוהי שלכם אינו
נמצא במקום אחר כלשהו. הוא לא ממוקם בזמן או במרחב. אם ברצונכם להתחבר אליו ברגע
זה, אתם יכולים לעשות זאת על-ידי התרחקות רגעית מהבעיות שמטרידות אתכם. דמיינו את
התודעה שלכם הופכת גדולה יותר, מתרחקת מהבעיות הללו ונכנסת למרחב של מודעות פתוחה.
בתוך מרחב זה אין הזדקקות או השתוקקות, יש רק הוויה. תחשבו אולי שהדבר לא יעזור
לכם לפתור את הבעיות בחייכם, אבל אני מזמין אתכם לנסות. האם אתם יכולים להטות את
המודעות שלכם ופשוט להתבונן בעצמכם בדרך שקטה ומרוחקת? האם אתם יכולים להיות עם
עצמכם ללא שיפוט או הפרעה? אתם תגלו שהדבר מרגיע אתכם. אם הרגשות, המחשבות או
התחושות הפיזיות שלכם מושכים ומוציאים אתכם ממקום רגוע זה, אל תדאגו. הניחו לדבר
להתרחש. התבוננו במתרחש. בינתיים אתם תגלו שכניסה למרחב זה של מודעות שקטה היא כלי
רב-עוצמה המאפשר לכם להיזכר מי אתם.
כלי זה נגיש לכם תמיד. אתם יכולים לשמור על קשר עם השלמות שלכם, עם מרחב החופש
שבפנים, על-ידי כך שתמיד תשמרו מרחק מסוים מהדברים שמטרידים אתכם, או אפילו מרגשים
אתכם בדרך חיובית. על-ידי שמירת מרחק שכזה, אתם שומרים על המודעות שהדברים הללו
לעולם לא מגדירים אתכם לגמרי, אף-על-פי שהם אכן דברים חשובים בחייכם. אתם יותר
מהרגשות והאירועים שמתחוללים בחייכם. בתוככם קיימת נוכחות שהיא שקטה אך מתבוננת
בקפידה בכל האירועים והחוויות הללו הבאים והולכים. נוכחות זו היא נצחית. היא מעיין
החיים עצמו.
בחייכם על כדור הארץ אתם בוחרים לחבר זמנית את המודעות שלכם עם גוף, עם צורה.
יש לבחירה זו סיבה. הגוף יקר ערך. זה מעשה נפלא שאתם יכולים למקד את התודעה שלכם
בדרך שבה היא מזדהה חלקית עם הגוף, עם האדם שאתם עכשיו, גבר או אישה, על כל
הכישרונות והמאפיינים השייכים לכם. אולם אנא, אל תטעו ותחשבו שאתם חבילת המאפיינים
הזאת. אתם התודעה שחווה אותם. מודעות זו יכולה להוציאכם לחופשי.
העצמי האלוהי שלכם, הישות שלכם במהותה השורשית ביותר, היא כמרחב פתוח ורחב,
מרחב ריק אך מלא בחיוניות ובפוטנציאל. זה החלק שלכם שהוא אלוהים. זהו הבית. אם
תתחברו לחלק זה שלכם, אתם תחושו הקלה, שמחה וחופש. אתם תרגישו בטוחים. שהייה בחשכה
משמעותה שאתם מרגישים מנותקים מהליבה שלכם, מהחיבור שלכם לשלם. אתם מרגישים
מנותקים מהמרחב הפנימי הרחב שלבדו יכול להביא לכם את השלווה והשמחה שאתם מחפשים.
כל הסבל נובע מתחושה זו של ניתוק. זה הכאב הגדול ביותר שהנשמה שלכם יכולה לחוות.
להבין את תכלית החשכה
מדוע הנשמות בוחרות כלל לחוות הפרדה? ברגע שאתם בוחרים להתגלגל ולחיות בתוך
צורה חומרית, האור שלכם הופך מוגבל. התודעה שלכם מצטמצמת ואתם מאבדים את תחושת
האינסוף שלכם. אתם נוטים לאבד את החיבור עם האני האמיתי שלכם, שהוא חסר צורה, חופשי
ולא מוגבל. בייחוד קל לנשמות צעירות, שנמצאות בשלב הראשוני של מסע תקופות החיים
שלהן, לשכוח ולהזדהות עם הצורה שהן מאכלסות. זהו סימן של בגרות כאשר נשמה מסוגלת
לשכון בגוף אנושי ובו-בזמן להבין שהיא אינה הגוף אלא הוויה שחווה את הגוף ושמעניקה
לו חיים. ככל שהנשמה מתפתחת, נולדת המודעות שיש משהו מעבר לגוף, מעבר לצורה
החומרית הממוקדת בזמן ובמרחב. הנשמה המפותחת נפתחת לממד היעדר הצורה ומתחילה להבין
שהמהות האמיתית שלה שוכנת שם. בעשותה כן, הנשמה המפותחת מסוגלת להוריד את מודעות
האחדות מטה אל תוך ממלכת הצורה החומרית.
מדוע שנשמה תבחר לצאת למסע אל תקופות החיים? מדוע בחרתם להיכלא בצורה החומרית,
במעגל של לידה, מוות ולידה מחדש, וכל הכרוך בכך? האם לא יהיה קיום של אחדות קבוע
קיום מאושר הרבה יותר? שאלו את עצמכם את השאלה הזאת. כמה מכם היו אומרים שאילו היה
הדבר אפשרי, לא הייתם מתגלגלים עוד לעולם. הייתם אומרים לי שהחיים על כדור הארץ
קשים מדי, חשוכים מדי ושאתם משתוקקים מאוד לחזור הביתה ולהישאר שם לנצח.
אף-על-פי-כן, אני אומר לכם שהנשמה שלכם בחרה לחוות תקופת חיים זו שאתם חווים על
כדור הארץ, ממש כפי שהיא בחרה לחוות את כל תקופות החיים שהיו לה על כדור הארץ. יש
חלק בנשמתכם שאוהב לרקוד עם החומר, ואני אומר לכם שזה החלק האלוהי, המקודש
והיצירתי ביותר שלכם.
אלוהים משתוקק להביא אור אל תוך הצורה החומרית. הרוח (שמבחינתי היא מילה נרדפת
לאלוהים) בוראת חומר כדי שהאור ילבש צורה ויוכל לחוות את עצמו. בריאת החומר יצרה
את ריקוד התודעה והחומר: את ריקוד הרוח וגוף. יחסי הגומלין שבין הרוח והגוף הם דרך
הבריאה של אלוהים. כרוח השוכנת בגוף – אתם התגשמות בריאת האלוהים. ככל שהנשמה שלכם
מתפתחת ומתבגרת, היא מסוגלת להחזיק באור הרוח ולבטא אותו באמצעות הגוף. אמנות החיים
בתוך הגוף היא להגשים את חירות הרוח בתוך הממד החומרי. כל דבר בממד החומרי שהוא
מואר מבפנים על-ידי מודעות הרוח, מקרין יופי וחיוניות ומוסיף דבר-מה חשוב לחיים.
אור מגולם הוא האור היקר ביותר שיש. על-ידי גילום אור נשמתכם על כדור הארץ, בצורה
החומרית, אתם מרחיבים את בריאת האלוהים. אתם בוראים משהו חדש, ותורמים משהו לשלם
שלא היה מתקיים ללא נוכחותכם הייחודית.
שפע צורות החיים הקיים על כדור הארץ, בממלכות בעלי החיים, הצומח והמינרלים,
משקף את רצון הרוח להתגשם במגוון של צורות. יופי ומגוון החיים על כדור הארץ התפתחו
מתוך ריקוד הרוח והחומר, התודעה והצורה. אלוהים משתוקק להתבטא בצורות שונות, כיוון
שהדבר מעשיר את הבריאה ומשום שהדבר מאפשר לכל הישויות לחוות יופי, שמחה והרפתקה
במעגלי החיים שלהן. כל הישויות הן ניצוצות של הרוח. חולפות ועוברות דרך צורות
שונות ולומדות להכיר את החיים מנקודות מבט רבות המביאות עומק וחוכמה לנשמתכם.
אפילו התנסות בהפרדה, בחושך, יכולה לעזור להעשיר את הבריאה.
אתם אלוהים. פעם קיבלתם החלטה לרדת אל החומר ולהאיר באורכם בעת השהייה בצורה
מוגבלת. אין זה עונש כלשהו שעליכם לשאת. זו התוצאה של החלטה מקודשת שקיבלתם, כחלק
מאלוהים. אתם אכן הבורא. מתחת להתנגדות שיש לכם אולי כנגד החיים שלכם על כדור הארץ
בזמן הזה, קיימת בנשמתכם תשוקה עמוקה ונצחית להביא אור אל תוך המציאות הדחוסה של
כדור הארץ. ייעוד נשמתכם האמיתי הוא להאיר באורכם את החלקים החשוכים של המציאות
הארצית, בחוץ ובפנים. אם אתם עושים זאת, אתם חווים סוג של סיפוק שנוגע בלבכם עמוק
יותר מכל דבר אחר. אפילו החיזיון של הימצאותכם שם למעלה בשמים, בחסד ושלום נצחיים
מחוויר לעומת התנסות זו. זאת משום שטבעכם כרוח הוא לרקוד בין הרוח והגוף. ריקוד זה
הוא שמהווה את מהות היצירתיות. אתם, שחשים לפעמים מיואשים בשל החיים בגוף אנושי על
כדור הארץ, תרגישו שוב שמחה לא על-ידי השלכת הריקוד לגמרי, אלא על-ידי הידיעה כיצד
להביא את אורכם אל תוך החשכה.
חשכה ודחיסות הן חלק מהחיים על כדור הארץ. כאשר אתם חווים חשכה או דחיסות
בחייכם, אתם מרגישים שהאנרגיה כבדה, איטית ותקועה. אתם מרגישים היעדר תנועה, חופש
וזרימה. כאשר קיים סוג זה של דחיסות, תמיד קיימים מחשבות ורגשות שליליים, אשר
גורמים לתחושה של ניתוק והפרדה. אמרתי קודם לכן שתחושת הניתוק מהרוח, שמשמעותה
תחושת של נפרדות מהמהות שלכם, היא הכאב החמור ביותר שנשמה יכולה לחוות. כיצד תרפאו
תחושת נפרדות זו, שגורמת לכם להרגיש פצועים רגשית ולפקפק במשמעות החיים?
נשיאת אורכם אל תוך החשכה
היום, אני מזמין אתכם לפגוש בחלק הדחוס ביותר שבתוככם ולברכו בלב פתוח. בחיי
היום-יום אתם חווים את החלק הדחוס ביותר שלכם בתחומי החיים שבהם האנרגיה שלכם
זורמת בקושי. אלה יכולים להיות עבודה, מערכות יחסים, בריאות או כל היבט אחר של
חייכם. בתחום זה, קשה לכם יותר מכל לקבל את עצמכם או את מה שהחיים מציעים לכם. אתם
חווים היבט חיים זה כמעמסה ונטל, כמשהו שלא צריך להתקיים. אתם מרגישים חסומים,
תקועים ואני מזמין אתכם לדמיין דחיסות זו כאבן שאתם נושאים, ממש כמו הביטוי
"אבן רחיים על צווארו".
אתם עשויים לחוש שהדחיסות שאתם חווים נובעת מנסיבות חיצוניות. אתם עשויים
להרגיש שהיא נגרמה על-ידי דחייה, בגידה או אלימות מצד אנשים אחרים. או אתם עשויים
לומר: "אני לא מתאים לחיים במקום כה חשוך ודחוס כמו כדור הארץ". ניתן
להבין שחלק בכם מגיב באופן זה. זה החלק המבולבל והמזועזע שלכם ששכח את העוצמה
האמיתית שבתוך ישותכם. זהו ילד פנימי פגוע שמדבר אליכם באמצעות המחשבות השליליות
שלכם. ילד זה מרגיש כקורבן, הוא מרגיש נטוש ומנותק. אני מזמין אתכם להכיר בחלק
החכם והמואר ביותר שלכם, שכל תכליתו היא להביא את הילד הזה הביתה. יש לכם ברירה
אחת. האם אתם מזדהים עם הילד הפגוע הפנימי או עם החלק הזוהר והשלם שבכם שמסוגל
לרפא את הילד הזה?
מקור הסבל שלכם לא נובע מהדחיסות או החשכה של המציאות החיצונית. מקורו בתחושה
שלכם שאינכם מסוגלים להתעלות מעל לחלק הדחוס ביותר שבתוככם ולאמץ אותו באמצעות
האור והזוהר האמיתי שלכם. כאשר אתם חשים כקורבן לאותו חלק דחוס, אתם חשים כלפיו
טינה ורוצים להיפטר ממנו. השלכת חלק מכם תגרום לכם להרגיש קרועים מבפנים. הנשמה
שלכם לא תשקוט עד אשר הילד האבוד ישוב הביתה.
דמיינו שאתם באמת נושאים אבן רחיים סביב צווארכם. הביטו וראו כמה כבדה או
גדולה היא האבן. שחררו את דמיונכם. האבן מכילה את כל הרגשות הקשים או האמונות
השליליות שלכם לגבי החיים על כדור הארץ, כגון: "איני רצוי כאן",
"אנשים לא מבינים אותי", וכן הלאה. האבן נושאת את הפחדים שלכם כמו גם את
התנגדותכם לחיים. היא מסמלת את מה שנתקע ונחסם בתוככם. לכן, האבן גם מצביעה על
משימתכם בחיים. משימת הנשמה שלכם היא להביא אור לחלקים הדחוסים ביותר של עצמכם.
תכלית נשמתכם היא להאיר באורכם את החלקים הקשים והמפוחדים ביותר שלכם. הפצת
אורכם על כדור הארץ משמעותה בראש ובראשונה להושיט יד לחשכה הפנימית. ברגע שתאמצו
את המסע הפנימי, האור שלכם יזהר אוטומטית אל האחרים ויביא להם השראה לעשות זאת גם
כן. אינכם צריכים להתמקד במה שיש לתקן בעולם. התמקדו באבן הפרטית שלכם. האם אתם
רואים אותה? מהו צבעה? מה התחושה כאשר אתם מרימים אותה? אמרו שלום לאבן והחזיקו
אותה בעדינות. אפשרו לתודעה שלכם לזרום אל תוך האבן ולחוש באנרגיה שבתוכה. האם אתם
מרגישים כעס, אבל או פחד? אפשרו לאבן לספר לכם את סיפורה.
הזכירו לעצמכם שאתם – האוחזים באבן – שאתם ישויות של אור חי. אתם שלמים ולא
שבורים, מוחזקים בבטחה בזרועות האלוהים. כעת ראו מה קורה לאבן כאשר אתם מחזיקים בה
ומפנים את תשומת לבכם אליה בדרך פתוחה ומאירת פנים. היא תשתנה. כאשר אתם מתחברים
אליה מהליבה האלוהית שלכם, מקיפים אותה בקבלה ובהבנה שקטה, אתם מפזרים עליה
ניצוצות של אור. האבן תואר מבפנים. התודעה שלכם תביא חיים ותנועה אל תוך האבן. שוב
אין היא קרה וקשה. בהדרגה היא תהפוך לאבן חן. מבנה האבן ישתנה בשל תשומת לבכם
האוהבת. הביטו בה וראו איזה צבע וצורה היא עוטה.
כעת שאלו את האבן: "מהי מתנתך אליי?" איזו תכונה יש לתחושתכם לאבן החן?
הרגישו בה מבפנים. האם זו חמלה, יכולת עמידה, היכולת להיכנע ולבטוח? האם זו שלווה,
אומץ או שמחה? קבלו את המתנה. אבן זו החזיקה בתחילה באנרגיה חשוכה ותקועה. לאחר
שאימצתם אותה בעוצמה השקטה של טבעכם האמיתי, היא הפכה לאוצר. היא לא תנוטרל פשוט;
היא תהפוך לאבן חן, תשקף את היופי והחוכמה הפנימיים שלכם. מה שהיה בתחילה אבן
רחיים סביב צווארכם הפך לעדי יקר ערך. הרימו את האבן וראו כיצד היא נוצצת וזוהרת
בצבע ובצורה שמשקפים את האנרגיה הייחודית שלכם. אפשרו לאבן החן להיכנס אל גופכם וראו
לאן היא נכנסת באופן טבעי. לאיזה חלק מגופכם הולכת אבן החן באופן ספונטני? איזו
השפעה יש לה עליכם? תהיה לה השפעה מרפאה על גופכם ועל רוחכם.
החיים מזמינים אתכם ללא הרף להתמיר את החלקים הדחוסים, החשוכים והתקועים שלכם.
הריקוד שבין הרוח והגוף הוא כמו הריקוד שבין האור והחושך. ברגע שתכירו בטבעכם
האמיתי, הריקוד יחדל להיות מאבק. הוא יהפוך לשמחה. כאשר אתם הופכים מודעים לעוצמה
המתמירה של העצמי האלוהי שלכם ומזמינים את החשכה לצאת החוצה, ריקוד האור והחושך יוצר
עדיים יקרי ערך המראים כיצד האור יכול להיכנס אל תוך החלק המציאות הדחוס ביותר.
האבן היקרה היא התוצאה של שילוב התודעה והחומר, פרי הריקוד שבין הרוח והגוף. החיים
מזמינים אתכם לרקוד ריקוד זה שוב ושוב. בכל פעם שאתם חשים בשליליות או בחשכה
בחייכם, אנא אל תשפטו. העלו בדמיונכם את האבן. קדמו את פניה בברכה והתחברו לחלק של
עצמכם שאינו מואר עדיין על-ידי מודעותכם האלוהית. טפלו היטב באבן. תשומת לבכם
האוהבת היא המפתח להארת האבן מבפנים. כאשר אתם מאירים באורכם את החלקים הדחוסים
והחשוכים שבתוככם, אתם מאמצים את ריקוד הבריאה והאלוהים נולד על כדור הארץ
באמצעותכם.
לתמורה
